חטיף תפוחי אדמה, ערמונים וכוסברה טבעוני

היום קמתי קצת מעוכה. לא יודעת, משהו באנרגיות לא זרם לי כמו שצריך.

מניחה שריבוי המשימות והדד ליינים המתקרבים לצד קייטנת אמא שבפתח עושים את שלהם.

אני מחכה לחברות. הפעם למזלי, אני זוכרת.
רק הפאדיחה הגדולה היא שהבית "ריק" והשחרחר עוד אי שם רחוק כך שאין מה לבנות על קניות..
אני יודעת שאולי זה נשמע קצת לא אמין אבל זו האמת. בעוד המטבח החיצוני שלי נראה לא פחות מהממלכה של עמי ותמי, זה של הבית, עולב אחד גדול!!!!!

מה אני עושה? מה אני עושה?  מה אני עושה? מה אני עושה? מה אני עושה? מה לעזאזל אני עושה??

 

אני יודעת מה אני עושה!

 

1. מקבצת כל מה שאני כן מוצאת יחד

2. נושמת

3. מתקשרת לשחרחר לברר מתי הוא בא

4. אממממ. זהו. זרם לי עד כאן..

 

שימו לב - כרגע על השולחן:

תפוחי אדמה. בצל. שקדים מולבנים. כוסברה, ערמונים בוואקום ואורז תפוח שנשאר לי מקינוח של שבוע שעבר...

יופי טופי לך! עכשיו מה את עושה עם המקבץ ההזוי הזה, מלקטת למופת שאת??
 

כל הערב הזה אמור להיות בסימן קליל עם נשנוש מדליק ובירה טובה אבל כל ההתעסקות, לא נעים לומר, מעלה בי בחילה..

פתאום תמרה נכנסת למטבח. הילדה שמפזרת שקים של אהבה לכל עבר. רגישה ונבונה. הנסיינית הצמודה שלי.

אני מציעה לה לטעום ערמון והיא נענית ברצון.

היא מגלגלת על הלשון, לועסת קצרות ומצהירה שזה מזכיר לה טעם של שוקולד.

הילדה שלי, רק בת 4 כן?! קישרה בין טעם הערמון לטעם שוקולד. וזה בעיניי ממש לא מובן מאליו.

פתאום התחשק לי לטעום גם.

יאללה אני חושבת לעצמי, קמתי לבשל ממש בלי חשק ומילה אחת שנזרקה לחלל החייתה אותי מחדש.

 

 

 

חטיף תפוחי אדמה, ערמונים וכוסברה, אולטימטיבי ליד בירה קרה - 8 מנות

 

1 בצל סגול, חתוך לקוביות שוות

5 תפוחי אדמה בינונים, חתוכים לקוביות שוות

1-2 פלפל צי'לי, פרוס דק

1 ס"מ גי'נגר

2 שיני שום כתושות

2 חבילות ערמונים בוואקום, פרוסים גס

2 חופנים גדושים של שקדים מולבנים מקולפים טבעיים

2 כוסות אורז תפוח

צרור כוסברה, קצוץ גס

לתיבול:

1 כפית פלפל גרוס שחור

1/2 כפית פלפל צי'ילי מיובש

1 כפית גרגירי כוסברה

1/2 כוס שמן זית

מלח אטנלנטי, לפי הטעם

שלוק נדיב של רוטב סויה

 

קולפים את תפוחי האדמה ומבשלים כ 10 דקות לאחר רתיחה במים מומלחים.

מצננים מעט וחותכים לקוביות שוות.

מערבבים יחד את קוביות הירקות עם השקדים ופצפוצי אורז, למעט הכוסברה, ומשטחים בתבנית.

במכתש ועלי כותשים את התבלינים היבשים, הגי'נגר והשום. מוסיפים שמן זית ומערבבים למחית.

שופכים על הירקות בתבנית ומערבבים לציפוי אחיד. מפנקים ברוטב סויה וצולים בתנור שחומם מראש ל 200 מעלות

כ 15 דקות. מצננים מעט ומפזרים את הכוסברה מעל. מוזגים לקונוסים - זהירות ממכר!

 

 

 

והקונוסים?!

 

 

 

הנשנוש מוכן! הבירה גם. עפה להתקלח ולפזר ת'רעמה :-)

סוף שבוע נפלא !

 

 

לחם משמשים

היתה לי אורחת היום. אוף עם הלו"ז הצפוף הזה שלי. אני מנהלת שלושה יומנים מחשש לשכח משהו ואני הכי מחכה לפגישה איתה, כי לא ראיתי אותה איזה מליון שנה ועדיין ברח לי מהראש.

אני מסתכלת לראות מה כן אפשר לאלתר בזריזות ומגלה במקרר קופסא של משמשים ובצק שמרים שהכנתי אתמול.
זה מדהים איך מתכונים נולדים "על הדרך". ספריית המתכונים שלי מפוארת לכל הדעות אבל בתכלס, ביומיום שלי אני נוטה לאלתר הרבה פעמים. אני חושבת שאני מכורה לתחושת הריגוש מגילוי אוכל חדש. סוג של חוקרת אוכל. לפעמים זה יוצא טוב לפעמים פחות אבל תמיד זה יוצא מעניין. מחדד לי את החושים ומזקק טעמים.

טוב, טאטן משמשים לא קלאסי. למה לא קלאסי?! משום טארט טאטן קלאסי עושים עם בצק עלים או פריך, אבל לא שכיח כל כך עם בצק שמרים. אני עושה ניסיון! בא לי להגיש לה משהו טרי וחמים. במקרה הגרוע, אני חושבת, אמצא כבר משהו במקפיא.

מקץ שעה הוצאתי מתנור אהבה חדשה! מאפה נימוח עם ריבה "בילד אין" בתוכו. גבעות רכות של משמשים שגורמים לך ללכת לאיבוד, ביס אחר ביס, הגירו את נוזליהם לתוך הבצק והקרמל כולו נמס מחדש והדביק את כל הסיפור. 
אל אלוהים, חשבתי !! יותר טוב מזה לא יכול להיות...

 

 

תבנית קוטר 26

250 גר קמח

5 גר שמרים יבשים

50 גר סוכר

1 ביצה

כ 120 מל חלב

50 גר חמאה רכה

 

לקרמל - 300 גר סוכר

כ 15 משמשים, חצויים ומגולענים

2 כפות פרג - לא חובה

להגשה: ריקוטה טרייה ומעט אבקת סוכר לאיבוק

 

לבצק:

מכניסים את כל החומרים למעט החמאה למיקסר עם וו לישה ולשים כ 5 דקות לבצק דביק.

מחליפים לוו גיטרה ומשלבים את החמאה בהדרגה. לשים עוד 3-4 דקות.

מרגע שהחמאה הוטמעה לגמרי בצק מעלים את מהירות הלישה למקסימום עד שהבצק מתנתק מדפנות המיקסר

(זה לוקח 2 דקות בערך) מוציאים למשטח עבודה מקומח ואוספים לכדור. שמים בקערה לתפיחה עד הכפלת הנפח. (אל תצפו לתפיחה היסטרית שכן לבצק נוכחות גבוהה של שומן שמכבידה עליו כך שמספיק לראות תסיסה ושהבצק עלה 2-3 ס"מ וזה בסדר. כדאי ורצוי להכין את הבצק לילה מראש. אני מאכסנת במיכל פלסטיק שיאפשר לי לראות את ההתפתחות. מיד עם סים הכנת הבצק אני מניחה במיכל פלסטיק לתפיחה בת חצי שעה בטמפ חדר ומעבירה למקרר לכמה שעות)

בכל מקרה, מכיון שהמאפה הזה אינו דורש עיצובי על עם הבצק, אפשר להכין ולהתפיח עד הכפלת נפח ואז להשתמש בזריזות ובחדר מצונן.

 

לקרמל:

מחממים מחבת או סיר נקיים ורק ברגע שהם לוהטים מסירים לרגע מהאש ומפזרים שליש מכמות הסוכר בשכבה

אחידה מחזירים לאש. לא עוזבים את הגז לרגע ושמים לב במידה והסוכר בשוליים משנה הצבע ומתקרמל באופן מהיר יותר מהמרכז, מנמיכים להבה ובמקביל מנערים מעט את הסיר לפיזור אחיד. כאשר חלק מהסוכר נמס, שופכים עליו עוד קצת מהסוכר. המטרה בשילוב סוכר באופן הדרגתי היא להוריד את הטמפ ובכך למנוע מהקרמל להישרף. וכך לאט ובהדרגה משלבים כל פעם קצת מהסוכר באיזורים שהסוכר נמס עד קבלת קרמל ענברי. מרגע שהסוכר החל להינמס ניתן לערבב בעדינות בעזרת כף עץ ובכך לסייע בפיזור אחיד.

שופכים את הקרמל לתוך תבנית עגולה ומניחים לצינון. מפזרים פרג שלם אם רוצים.

מסדרים את המשמשים עם הצד החצוי כלפי מעלה בצפיפות.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח קלות לעלה הגדול במעט מהתבנית ומניחים מעל למשמשים.

מכסים בניילון נצמד למנוחה בת 20 ד.

אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות 45 דקות עד השחמה עמוקה.

מצננים כ 10 דקות והופכים על רשת צינון.

בעת ההגשה מאבקים באבקת סוכר ומפזרים ריקוטה.

 

 

 מקווה שהיא תסלח לי על שגנבתי סלייס. אתם מבינים, הייתי חייבת לטעום :)

  

 

 

 

כזאת אני. ילדה של לחם וריבה.

מטבח מסעדה - כל הפרטים

 

מִטְבָּח מִסְעַדָה



רק כי בשפה הכה יפה שלנו יכולים להיוולד צמדי מילים שכאילו רק חיכו שיחברו בניהם



סביצ'ה פלמידה עם פירות והמון הפתעות



 

מכירים את הרגעים האלה שאתם יודעים שעליתם על משהו?  אותה תחושה חזקה שלופתת את הבטן וממלאת את החלל בהתרגשות? זה מדגדג. והמון רעיונות עולים. ובא לך הכול. ככה נולד מטבח מסעדה.

עבור אורחי החדשים כאן בבלוג, אנסה לצייר את קווי התפתחותי המקצועית.

לפני 4 שנים, כשבתי תמרה נולדה, הקמתי את "מעשה במאפה".
אני חושבת שאימהות מצליחה לזקק לנו אולי יותר מכל אהבות, ואת החופש לבחור.
אני מכירה נשים רבות שבאמת עשו תהליך שינוי תעסוקתי לאחר הריון ובמהלך חופשת הלידה.
מבלי לדעת ועם המון אמונה בחרתי בשם "מעשה במאפה" כי הרגשתי שהוא מכיל בתוכו עולם שלם.
אלו היו צעדי הראשונים בעולם הבישול והקונדיטוריה וכל שלב שהתקדמתי ידעתי שזה 'המעשה' שלי.



צילום: שרית גופן

 

  

לאורך הדרך השתתפתי בירידים גדולים, סיפקתי שירותי קייטרינג והעברתי סדנאות מגוונות.

אחת מנקודות המפנה הגדולות ביותר הייתה  ללכת ללמוד קונדיטוריה באופן מקצועי מה שלעולם לא נגמר כי אין גבול בעולם המופלא הזה.
הנקודה השנייה הייתה ההבנה שהמטבח הביתי  קצת "קטן" עלי ואני חייבת לצאת למטבח חיצוני. בדיוק לפני שנה הקמתי בפרויקט שאני מאוד גאה בו מטבח, שעוצב בסגנון תעשייתי תוך שמירה על פונקציונליות מרבית שתתמוך בתהליך העבודה יומיומי.
המטבח הזה, שהוא כאמור השתקפות מלאה שלי ושל כל מה שאני אוהבת הפך במהרה למקום מאוד פופולרי בקרב חבריי ומכריי. המשפט שאני זוכרת שתמיד חזר היה " יש פה אוירה שמייצרת חוויה שונה לחלוטין" אז, ידעתי,  עליתי על משהו!

דיי מהר התחלתי לארח אנשים לארוחות אינטימיות ומפנקות, והמטבח שלי, שעד אז נתן מענה לקייטרינג שינה את פניו והפך למסעדה ומכאן השם "מטבח מסעדה".

היכולת לפגוש אנשים באופן בלתי אמצעי, לבשל ולהגיש להם את המיטב גורמת לי הנאה מרובה והעובדה שאנשים חוזרים ממחישה לי  שאכן אני עושה את מה שנועדתי לעשות – אוכל.
השנים הראשונות של עסק, ולא משנה איזה עסק הן הקריטיות ביותר, היום אני יודעת.
אני כל כך שמחה ששלי היו מגוונות ועשירות בפעילויות שונות שבסופו של יום עזרו לי להבין יותר על עצמי ולעצב תפיסתית את מעשה במאפה. תודה לאל על כך.

לצד פעילות המסעדה אני מכינה קייטרינג פינגר פוד לאירועי בוטיק בתפריט שנבנה על פי אופי האירוע, מלמדת בישול וקונדיטוריה בבית הספר "עושים בישול" בהרצליה פיתוח, מפתחת מתכונים עבור חברות מסחריות, מעבירה סדנאות קונספט באירועים וכותבת את הבלוג הזה. את חומרי הגלם שלי כמו ירקות, דגים יין ושמן זית אני בוחרת היטב ומקפידה לרכוש ממגדלים פרטיים ובשווקי איכרים על מנת להצליח להביא את הטוב ביותר אליכם לצלחת כך שבין לבין אני מכינה גבינות כמו ריקוטה ולאבנה, זיתים מתובלים (שנשארו לנו מהמסיק), לחמים, מאפים ושאר ריבות וממרחים שהופכים כל מאורע למיוחד.

כן, אני יודעת, זה הרבה. לזכותי אני יכולה לזקוף רק את הרצון והתשוקה אבל כל היתר שייך לבנותיי האצילות שזכיתי שירדו אצלי בגלגול הזה ולבעלי, שנמצא שם עם תמיכה אינסופית אולי משום שלפני הכול הוא פשוט חבר.

 

אם כך רבותיי, מטבח מסעדה!

אני מזמינה אתכם לחוויה מקסימה ושונה לחלוטין.

ראשית, משום שאתם יושבים בתוך מטבח ולא בחלל מפונפן.. (מפונפן כן, אבל בסגנון שלי J)
שנית, יש תפריט כללי אך כל ארוחה מקבלת טוויסט בהתאם אליכם אורחיי ולהעדפותיכם.
את פניכם יקבל שולחן עמוס כל טוב ולאורך שהותכם יזרמו מנות מגניבות שאת חלקן אבשל לעיניכם.
המקום מכיל 1-3 זוגות במקסימום ומציע ארוחות בראנץ וערב הנשענות על תפריט טאפאס הכולל מגוון מנות עונתיות שתיה קלה, חמה ויין טוב.

צילום: דנה ישראלי

- ארוחת בראנץ זוגית תעלה 450 ₪

- ארוחת ערב זוגית תעלה 900 ₪

ויש את המסלול הקבוצתי J שמתאים לישיבות צוות / פגישות חברתיות

- ארוחת בראנץ ב 199 ₪ לאדם מותנה ב 6 משתתפים

- ארוחת ערב ב 300 ₪ לאדם מותנה ב 6 משתתפים

המטבח שלי ממוקם בראש העין ונפתח לקהל בהזמנה מראש ועל בסיס מקום פנוי.

ניתן לשלם במזומן או אשראי, במקום או בטלפון בעת ביצוע הזמנה, לנוחיותכם.
להזמנות: lihi@story-cake.co.il או ב 052-8574141

 

צילום: גיל לרנר

 מחכה לכם :)

 

 

 

 

לחם בזיליקום

יש ימים שאני רוצה לצעוק לאנשים ברחוב: משוגעים !!! תעזבו הכל ולכו לבשל. לכו לבשל את עצמכם והגישו למי
שאתם אוהבים. נסו להבין באמת מי הוא. כמה אתם מכירים אותו. איזה יום עבר עליו ומה הכי ישמח אותו.
אוכל זה שמחה. זה נחמה. זהו כלי תקשורת נפלא. לבחור לעשות אוכל זה כמו לחיות בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות.
אני מאוהבת, אני יודעת. אבל רק כשמאוהבים מצליחים.

אני יושבת עכשיו במטבח. השעה 13:20. כותבת ממחשב נייד את הפוסט הזה וחושבת כמה שפר מזלי.
העיסוק שלי, שבחר אותי או אני אותו. שכל כך ממלא אותי. שמחבר אותי לעולם ואותו אלי. שמעלה בי סיפוק ברמה יומית.
משום שאוכל הוא הדרך שלי לייצר תחושת שייכות ובטחון ושמחה. לייצר זכרון, עז וחד כתער. אני חושבת שבאתי לעולם הזה לשם כך. זו הכרה מאוד גדולה בעיניי. מעין תחושת שליחות שאני נושאת איתי מבוקר עד ערב.

אני יושבת עכשיו במטבח לבד. כותבת פוסט על לחם בזיליקום שפרוסה ממנו היא עולם ומלואו. ככה זה עם אוכל.

הכנה לצילום: ליהי עראסי. צילום: שרית גופן ארוע: מעדניית הסדנאות של דנה ישראלי

כיכר אחת גדולה

500 גר קמח
10 גר שמרים
10 גר סוכר
20 גר מלח
50 גר שמן זית
1 חבילת קוביות בזיליקום קפואות של דורות, מופשרת
50 גר זרעי פשתן - לא חובה אך ממש מוסיף
כ 300 מל מים

מניחים בקערת המיקסר את הקמח ומערבבים עם הסוכר, שמרים וזרעי פשתן. מוסיפים שמן ובזיליקום ומתחילים
לישה עם וו לישה. אגב, פעמים רבות אני לשה את הלחם הזה ביד וזה כיף גדול וגם מחזק שריר יד אחורית:)
מוסיפים מים בהדרגה עד קבלת כדור בצק לח ומעט דביק. מוסיפים מלח ולשים 10 דקות שלמות. אם לשים ביד, רצוי לקמח מעט את משטח העבודה.
מוציאים מהמיקסר ואוספים לכדור. מניחים בקערה מקומחת מעט ועטופה בניילון נצמד לתפיחה עד הכפלת נפח.
מוציאים למשטח עבודה וחובטים קלות בכיכר להוצאת האויר ומעצבים לכיכר מאורכת או עגולה.
מניחים בתבנית תנור מרופדת בנייר אפיה ומתפיחים עד כמעט הכפלת הנפח.
בנתיים מחממים תנור ל 220 מעלות.
חורצים בעזרת סכין חד חתכים אלכסוניים שיעזרו לשחרר הנוזלים בכיכר בזמן האפיה, מאבקים במעט קמח
ומכניסים לתנור החם. אם יש לכם בהשיג יד קוביות קרח, זה הזמן לזרוק כמה לתחתית התנור, זה יעניק מעטה קריספי במיוחד לכיכר שלכם. לאחר רבע שעה מנמיחים טמפ תנור ל 200 מבלי לפתוח דלת תנור.
הכיכר תהיה מוכנה לאחר 35-40 דקות של אפיה כשצליל נקישה חלול ישמע בתחתיתה. מצננים היטב על רשת צינון ופורסים.

הבזיליקום הוא כמובן נותן טעם ובגדר המלצה בלבד! נסו להמיר ב 100 ג של תוספות אחרות כמו טפנד זיתים/ממרח עגבניות מיובשות/עלי תבלין אחרים. תוספות כמו אגוזים או פירות יבשים יכנסו בסוף תהליך הלישה ויחייבו אתכם להגדיל את כמות הנוזלים ב 20-30% בעת הלישה כיוון שהן "שותות" נוזלים. אי הוספה תייצר כיכר יבשה וכבדה כי התוספת תשתה את הנוזלים להם היא זקוקה בכל מקרה רק שזה יבוא על חשבון שאר הנוזלים במתכון.

עכשיו, בבקשה, ותרו על הכיכר הקנויה רק פעם אחת ונסו את זו. עולם חדש ומרתק יפתח בפניכם!

שלכם, ליהי