זה המעשה שלי!

רק תמונות, בלי מילים. זה שלי!

 

 

צילום: דנה ישראלי

 

 

 

 

 

 

 

 

הפסח הזה חליתי בנמרת!

אני אסביר.

הבנות שלי חולות ספרים. המתנה המועדפת עליהם תמיד תהיה ספר. כמות הספרים שיש להן בחדר לא תבייש ספרייה עירונית, וכקוראת כפייתית בעצמי אני זורמת איתן.
בחודשים האחרונים מצאנו עצמנו משתעשעות רבות עם ספר הילדים המקסים, נמרת.




את הספר כתבה אורנה לנדאו ובקצרה אספר שהוא מתאר ילדה קטנה שקמה בבוקר אחד עם הרגשה משונה. תוך כדי שהיא ואמה בודקות מה גורם להרגשה המוזרה היא הפכה לנמר.


במהלך היום ינסו האמא והאחים של הקטנה למצא מזור למחלתה ומשנואשו החליטו לקחת אותה הבית ולפנק אותה עד שהנמרת תעבור.
לכאורה, ספר ילדים קלאסי, נכון?
אבל הסוף שלו כובש!
למחרת בבוקר קמה הילדה כשהיא בריאה
לחלוטין ואמה ששמחה מאוד לראות את בתה
שהבריאה שמה לב שגם היא בעצמה מרגישה
קצת "מוזר"..






בלי הרבה מילים אבל עם המון משמעות
נסתרת הספר חותם בתמונה קטנה בודדה של נמרה מכונסת בתוך עצמה וילדה קטנה שמחבקת וממתינה
לאמה שתבריא ותשוב אליה.

כאמהות אנחנו נמצאות, נוכחות וזמינות  תמיד. ערבות לאושר, מתאבדות על כל משאלה וחלום ואילו אנו תמיד במקום האחרון. לי היה ברור לחלוטין שברגע שאתמסד ואתחייב, אקדיש כל רגע בחיי לטובת אושר יקיריי. לא ניסיתי להלחם בזה. לא ניסיתי לשמר את הכיף שברווקות. ויתרתי מרצון ועם טונות אהבה על ההנאות שלי במטרה להקדיש כל דקה פנויה למשפחתי האישית. אל תטעו, אני ממש לא אמא כפייתית אבל מאוד טוטאלית. זו אני, טוטאלית בכל מה שאני עושה, בטח כשזה נוגע לגוזלים שלי. אבל לחיים דינאמיקה משלהם והם אלו שמכתיבים לנו את הקצב, וגם יודעים מתי לשים לנו ברקס ולומר בעדינות "תעצרי רגע ותנשמי"... קחו כמה שנים אחרונה ודמיינו בחורה שלא עוצרת, נקודה. מתאבדת על כל משימה כובשת כל יעד, מסמנת וי על כל מטרה, יו ניים איט. אבל בתקופה האחרונה אני מרגישה הרגשה מוזרה, כמו רדומה ורק כשפגשתי בספר המקסים, הבנתי מה מקור הבעיה. חליתי בנמרת.


בפסח הזה, מזערתי עד כדי כלום עבודות שונות ומשונות. ברגעים הכי קרייטים (שנייה לפני שנכנס החג,
כשטונות של עבודות בית ממתינות לי..) מצאתי עצמי מורחת לק, שמה אודם ושמלה ויוצאת לטיול עם הבנות. ההבנה וההכרה שלפעמים אנחנו נמצאים בעשייה מתמדת אבל לפעמים ב"הולד" היכתה בי בכל החוזק והבנתי יותר מכל שאין לי מה להלחם, כמו תמיד. החלטתי שאני מקבלת את ה"הולד" באהבה וללא תסכול. משתבללת בתוך עצמי, מוסרת את עצמי בשלמות לידיי אהוביי ומניחה להם לפנק אותי, עד שהנמרת תעבור..:)

בתוך כך מצאתי כמה רגעים של אושר ממש.

 

 

 

 

אני ממליצה לכם בחום רב לקנות את הספר. מלבד היותו ספר מקסים הוא מעביר בצורה משעשעת לילדים שלנו שגם "סופר מאם" צריכה שניה לעצמה.

המשך חג שמח, ליהי

 

אם אין לחם תאכלו עוגות!

בדיוק כמו האביב! אתן תעופו עליהן, חגיגיות, משובבות וסופר טעימות!

 

הראשונה היא אהבה ישנה, די ממבט ראשון (או יותר נכון ביס ראשון:) היא חלום! נימוחה מאין כמוה,
לא תאמינו שהיא כשרה לפסח. מעליה רוטב פטל חמצמץ ושוקולד, בקיצור, הנאה צרופה!
עוגת שוקולד בגירסת פרווה לכבוד ליל הסדר.

500 ק"ג שוקולד מריר איכותי - לפחות 60% מוצקי קקאו
2 כפות שמנת מתוקה של השף הלבן (חלבית או פרווה)
1/4 כוס חלב/מים/ריצ' קפה (תחליף חלב- פרווה)
2 כפות דבש
8 ביצים שלמות
1/3 כוס סוכר
2 כפות קונפלור
כוס וחצי שמנת מתוקה

מחממים תנור ל 170 מעלות
ממיסים שוקולד, שמנת מתוקה, מים/חלב ודבש על בן מארי לתערובת חלקה. מצננים.
מקציפים במיקסר את הביצים עם הסוכר לקצץ תפוח ואוורירי.
בקערה נוספת מקציפים את כוס וחצי השמנת לקצפת רכה.
(אני עובדת עם מיקסר אחד. במקרה של הקצפה כפולה אני משתמשת במיקסר הידני של פעם..)
מנפים את הקורפלור לביצים ומערבבים עד שהוא נטמע.
מקפלים את תערובת השוקולד לביצים בהדרגה עד קבלת מסה אחידה. מקפלים בהדרגה את הקצפת.
מעבירים לתבנית בקוטר 24 ואופים כ 40 ד עד שקיסם שננעץ בעוגה יוצא לח. מוציאים ומצננים כמה שעות בחוץ
--- העוגה תופחת מאוד באפייה ואח"כ צונחת. אל דאגה. זה קורה כיון שמבנה העוגה נשען רק על הביצים..
קרסה קצת במרכז? רוטב שוקולד או פטל או שניהם יעשו לה נפלא למראה ולכם מאוד!!! טעים בפה :)

לרוטב השוקולד
מביאים שמנת מתוקה לסף רתיחה. מוזגים על 170 ג' שוקולד. מערבבים לרוטב חלק.

לרוטב פטל
טוחנים במוט בלנדר 250 ג' פטל קפוא (מופשר) עם 3 כפות אבקת סוכר ו 2 כפות מיץ לימון לרוטב חלק.

השניה, נו טוב היא של בית. אין הרבה בתים שלא תמצאו בהם אותה, כל שבת, כל השנה.. קבלו אותה לפסח במיוחד!

רולדה במילוי קרם פטיסייר ותותים. החומרים לרולדה אחת.

3 ביצים מופרדות + 1 שלמה
חצי כוס סוכר
חצי כוס קורפלור
1 כפית תמצית וניל

לפטיסייר
כוס חלב
1/3 כוס סוכר
1 מקל וניל
3 חלמונים
כף קרונפלור
25 ג' חמאה רכה
מיכל שמנת מתוקה

מתחילים עם קרם הפטיסייר אותו אפשר להכין מראש ולשמור במקרר עד השימוש.
מביאים לרתיחה חלב סוכר, תוכן מקל הוניל והמקל עצמו. בקערה נפרדת טורפים חלמונים עם קורנפלור.
ברגע שרותח, מעבירים מעט מתערובת החלב לקערת החלמונים וטורפים בזריזות לצורך השוואת טמפרטורות.
מעבירים את תערובת החלמונים לסיר של החלב ומערבבים עד שהתערובת מסמיכה. מצננים מעט. מוסיפים חמאה
ומערבבים לתערובת אחידה וחלקה. מכסים בניילון נצמד ומאחסנים במקרר עד השימוש. לפני השימוש, מקציפים
מתוקה לקצפת יציבה ומקפלים לקרם. זהו! יש לכם פטיסייר והוא, אני מזהירה, ממכר!!!

לרולדה
מקציפים חלמונים וביצה עם סוכר לתערובת תפוחה מאוד (5-7 דקות)
בנפרד מקציפים חלבונים לקצף יציב אך לא יבש ומקפלים לתערובת החלמונים בהדרגה. מוסיפים וניל וקורנפלור מנופה
ומקפלים. משטחים בתבנית תנור עם נייר אפייה ואופים כ 10 ד עד קבלת עוגה יציבה וקפיצית למגע.
מצננים. לאחר כמה דקות רצוי לגלגל אותה עם מגבת על מנת לשמור על האלסטיות שלה.
מרכיבים - מניחים את הרולדה על משטח עבודה ומקלפים את נייר האפיה. מורחים פטיסייר ומפזרים תותים או
כל פרי חמצמף אחר שאתם אוהבים. מגלגלים לרולדה. אפשר גם לצפות אותה עם הקרם מבחוץ.
לגרסה פרווה - החליפו את קרם הפטיסייר בשמנת מתוקה פרווה של השף הלבן מוקצפת עם תוכן מקל וניל.

פסח כשר ושמח!

 

 

פיית העוגיות שלי חוגגת 4

אזהרה! כל התמונות בפוסט הזה צולמו במצלמת הפוקט הזקנה והטובה שלי. היא מסתובבת איתי כבר
כמה שנים המסכנה הזו ויחסית לגילה המופלג מוציאה תמונות סבירות ותו לא, עמכם הסליחה:)
אה.. ועוד דבר, הפוסט הזה ארוך יחסית אך משופע בטיפים שימושיים כך ששווה לעקוב.

סיפור שהיה כך היה..
עלמה נולדה בפברואר. כשחורף וקר. אבל מה, כל שנה החגיגה שלה מתובלת בניחוח פורימי וזה הכי כיף שיש!
גם השנה ההכנה לחגיגה היתה מלווה בבחירת תחפושת וההתרגשות היתה בשיאה.
אז כמובן, כמו כל שנה היא רצתה נסיכה! אבל ניסיון העבר לימד אותי שברשתות לא אמצא את שאהבה נפשה
אחרי התייעצויות עם המוכשרת בנשים - ענבל כרמי, בעלת המותג Mom&me כאן ונבירה ממושכת ברשת
החלטנו להצמד לשמלה המשובבת הזו רק ללכת על גרסת המקסי

 

ולכן שמתי פעמיי לנחלת בנימין ואני חייבת לומר שהייתי בשוק שהצלחתי להשיג בקלות בדים די זהים וזולים!

שישי לאחר מכן, לקחנו חופש שתינו ונפגשנו עם איילת יריב המקסימה שיעצה וליוותה אותנו בתהליך ההכנה
כשלמעשה מדובר בגזרת קלוש קלאסית אותה גזרנו מכמה שכבות טול על מנת ליצר נפח וחלק עליון שחובר
למעין סינר. את הגזרה ניתן להוריד בקלות מהאינטרנט.

 

ואחרי פינישים אחרונים להשלמת המראה, שרביט קאפקייק וכובעון קאפקייקס בעיטור מפת תחרה קטנה, קבלו אותה!

 

במקביל, ההכנות לחגיגת יומההולדת היו בשיאן! יוהמולדת נסיכות.  ומה זה אומר? ורוד! והרבה!
לא ממש ידעתי איך להתחיל, מה שכן ידעתי זה שהשנה אין בלונים! המעצבנים האלה שכל שנה מתפוצצים
ומפחידים את הקטנים.. במקום זה קישטו את הבית פרחים מנייר משי בצבעים ורוד ולבן שיצרנו בגדלים שונים.
נייר משי ניתן להשיג בכל חנות ליצירה ולמעשה די פשוט להכין אותם. זוכרות את הפרחים שהיינו עושים
כשהיינו קטנים?! בכל אופן, זה די פשוט. לוקחים כ 9-10 חצאי גליונות בכל צבע שרוצים ומקפלים קיפול
אקורדיון לאחר שסיימנו, תוחמים את המרכז בעזרת חוט ברזל או סרט כלשהוא. פותחים את שני הצדדים
ומתחילים להפריד את הדפים זה מזה. בסיום, תקבלו פרח תלת מימדי מקסים!

הם נתלו בחלל הסלון על חוטי ראפיה. להשלמת האוירה, מתחנו בד טול בצבע ורוד בייבי שיצר סוג של כילה.


את המתנות קניתי בדרום ת"א בשקלים ספורים. המתנה הכילה, בושם - שהוא הפריט היקר ביותר
ועלה 5 ש"ח - אין יותר זול מזה!!!! ועוד אקססוריז לנסיכות כמו "מראה מראה שעל הקיר", ערכת ליפגלוס,
עט ופנקס ושרשרת פנינים. שקיות האריזה מקרן נובל בעלת המותג D&W ניתן להשיג בחנות האינטרנטית שלה כאן

תודו שהמתנה שווה בטירוף, נכון?!

בכניסה לבית חיכתה תיבה לבנה ובה כתר ושרביט לכל נסיכה.

 

שולחן מתוקים נערך כיאה למסיבת נסיכות. מסביבו כרכתי חוט ראפיה ומעליו השחלתי בד טול

שבאמצעותו השולחן כאילו לבש חצאית טוטו..

 

 

במרכז עוגת נסיכה, וזה לא משנה לה, כל שנה היא מבקשת את אותה גברת בשינוי אדרת..

 

 

 

 

 

 

שימוש בחומרי גלם שונים ומגוונים יצור עניין רב סביב השולחן. מעבר לכלי ההגשה שאספתי עם השנים

השתמשתי בבדים, סרטי בד ומוצרי נייר כמו שרשרת דגלים על מנת להעשיר את השולחן

במידה ובחרתם קונספט מסוים, יש להצמד אליו ולוודא שהאלמטים הקישוטיים חוזרים בצורה מאוזנת

זה יכול להיות דוגמא שחוזרת על עצמה או צבעים מסוימים כאשר רצוי לשמור על יחסיות מסוימת בין

שני צבעים ולהכניס צבע שלישי בנגיעות קטנות על מנת להקפיץ וליצור עניין.

 

 

             כחלק מההפעלה, הבנות עברו בין תחנות בהן מרחנו לק, איפרנו וצילמנו אותם עם אקססוריז שונים.

תודה לאחיותי המהממות על העזרה! תודה ענקית לחברה שהיא אחות, שרון, את ואני זה לתמיד!!!

זהו! תם ונשלם..

עלמתי, מודה לאלוהים שאת שלי!