כל התמונות צלמו במצלמת סמארטפון ולא עברו כל עריכה.
תמרה בת שנתיים. התינוקת שלי, כבר עצמאית, דברנית ודעתנית כאחד!
את האמת, לא ממש חשבתי לעשות סיפור מיום ההולדת הזו. הכוונה הייתה לעשות חגיגה קטנה
בבית עם משפחה וקצת חברים. ממש בסגנון של פעם, עוגה, נרות וקולולוש אחד גדול
כאמור, זאת הייתה הכוונה, אך ממנה ועד המציאות נפער פער קטן, בעצם קטן גדול..
וסיפור שהיה כך היה:
זר יומהולדת מכפתורים. מחברים בעזרת חוט ריקמה כפתורים, משאירים קצוות לקשור אותם לקשת
מלפפים סרט לבחירתכם סביב הקשת ומדביקים בעזרת דבק UHU. בין לבין ממקמים את הכפתורים.
תמרי שלי, משוש ליבי משוגעת על ספרים. היא תעדיף ספר על פני כל מתנה אחרת ובכל הזדמנות
מבקשת "סיפור אחרון ודי..". לא חשבתי על קונספט, גם לא רציתי אחד כזה. רק לחגוג בכיף לקטנה
שליאבל הרעיונות התחילו לצוף ומרגע לרגע התחילה להתגבש התמונה המלאה ודבר ועוד דבר הוליד
לנו יום הולדת מהספרים ממש!!!
הרעיון היה לערוך שולחן מתוקים שמורכב מדמויות מפתח מהספרים שהיא הכי אוהבת.
הקלאסיקות שנבחרו לככב בחגיגה היו הזחל הרעב, תירס חם, הברווזון המכוער, עמי ותמי,
אליעזר והגזר והאריה שאהב תות.
את עוגת יום ההולדת תפס הזחל הרעב, ועל אף שלטעמי האישי היא יצאה מכוערת להחריד
תמרי עפה עליההשאר כבר היה יותר פשוט, על השולחן כיכב תירס חם, הברווזון מצא דרכו
מהחנות של השקל, לקערת מים רותחים וסבון, ייבוש והיישר לתוך בקבוקי הזכוכית שלנו ושחה
בלימונדה צוננת. הגזרים של סבא אליעזר שהיו מורכבים מחטיף נאצ'וס נעטפו בצלופן של משלוחי
מנות ועוטרו בקרפ ירוק ליצירת העלים החמודים וממה שנותר אפיתי קאפקייקס הורסים.
האריה שאהב תות נלקח מסלסלת החיות ( ויסלחו לי הבנות...) רוסס בספרי צבע צהוב והונח
בצמוד לצלחת תותים טבולים בשוקולד מריר (בכל העולם כולו אין קומבינציה טעימה מזו)
וזילוף פסי שוקולד לבן. ועמי ותמי, זה כבר סיפור אחר... ועד סיום הפוסט זה יהיו בידיכם
כל התשובות..
סוכריות מבצק סוכר של Satin Ice . לטעמי הוא הכי איכותי וטעים שיש היום בשוק
יוצרים שני נחשים באורך 20 ס"מ ומגלגלים לספירלה. מחדירים מקל סוכריה במרכז
ונותנים לזה מנוחה לפחות יומיים
הילדים השתעשעו בניחושים, מה בשולחן שייך לאיזה ספר?
ולמבוגרים..
מכיוון שזו לא הייתה יום הולדת קונבנציונאלית עם הפעלה ו 30 ילדים אלא ילדים בטווחי
גיל שונים ומבוגריםהחלטנו ללכת על פרי סטייל ולאפשר לכל אחד לעשות כרצונו..
רק ש חצי שעה לפני תחילת החגיגה פתאום היהנראה לי לא הגיוני שלא יהיה לפחות מוקד הפעלה אחד
ולכן שמתי פעמיי בזריזות לחנות היצירה הקרובה, 5 דקות לאחר מכן חזרתי עם שלל וזה מה שיצא
בלי לחשוב הרבה, ממש על אוטומט השתרענו על הרצפה אחותי ההריונית ואני (המשוגעת בפי כל) עם
פוליגל, סרגל, עפרון וסכין יפנית וחתנו חלקים לבית, מיד לאחר מכן הדבקנו אותם עם מיליון מסקינטייפ
וכמה שניות לאחר מכן עמד לו הצריף של תמרי, מחכה שהילדודס יכנסו לקשט אותו..
הילדים נהנו, ציירו על הבית, עצמם והבגדים (כמובן עם טושים על בסיס מים..)
ולי נרשמה סמי הפעלה במינימום השקעה.
המתנות! הכוונה הייתה לעטוף אותם בנייר אריזה חום שהחליט בדיוק באותו הרגע להעלם..
הדבר הראשון הבא שראיתי היו הדויליז - תחתיות נייר תחרה והם נפלו קורבן למשימה.
ובפנים, לא תאמינו אבל בפנים יש בקבוק בועות סבון מהחנות של השקל
(כמה שאני אוהבת את החנות הזו!!!)
ונחזור לבית המתוק של עמי ותמי שבניתי מבצק עוגיות פרי המצאתי ואני עפה על עצמי
תוך כדי כתיבת השורות האלה.. זה אולי הבצק הכי טעים שיצא לי להכין (האמינו לי שניסיתי כמה בחיי..)
תמיד, אבל תמיד אני חוזרת אליו ועושה אתו הכול!!!! תחתית פריכה לפאי, עוגיות חמאה בכל ורסיה
אפשרית ואת הבית של עמי ותמי כמובן!
קיימים אינספור דגמים של בתים ברשת, בחרתי באחד והדפסתי אותו על דף A4
לאחר מכן גזרתי אותו בהתאם למפרט וכאשר היו כל החלקים מוכנים, הנחתי אותם על בצק העוגיות
שהכינותי מראש, קר ומרודד לעובי של כ 1/2 ס"מ וחתכתי בעדינות בעזרת סכין חדה את חלקי הבית
קירור קטן במקרר כדי שישמרו טוב על הצורה שלהם ולתנור ל 175 מעלות כ 10 ד עם השגחה צמודה..
השלב הבא הוא ההרכבה ולאחר מכן הקישוט. חייבת להודות שהיו רגעים שחשבתי שאחרי הכול,
לא יהיה לנו בית עמי ותמי ביומולדת הזו.. זה לא שזה כזה קשה אבל דורש סבלנות ונחישות רבה..
את חלקי הבית הדבקתי בעזרת קרמל (ממיסים כוס סוכר במחבת על אש קטנה, עושים בייביסיטר
לסוכר עד שהוא נמס לחלוטין והופך לצבע חום ענברי. מרגע שהוא נמס ניתן לערבב קלות בעזרת
כף עץ וממש להיזהר לא לגעת בטעות כי זה גורם לכוויה בדרגה 7 לפחות... + לשמור על הסוכר
שלא יישרף כי אז נצטרך להתחיל הכול מההתחלה..
יש כאן חלק קדמי ממנו חתכתי חלונות + דלת. חלק אחורי שלם, שני חלקי צד זהים שלאחר מכם
חתכתי חלונות שני חלקי גג וארובה שהפכה לסולם ככל שעצביי גברו.
לאחר שהקונסטרוקציה עמדה לה בגאון עברתי למלאכת הקישוט האהובה על מכל
בעזרת רויאל אייסינג לבן (של אבקת הקסם) או 400 ג' אבקת סוכר עם 6-7 כפיות לחלב
ולערבב עד קבלת משחה, עיטרתי עת החלונות, הדלת והגג. מעל הגג ובתחתית פיזרתי פאייטה
שזה שברי קרמל אפויים קרנצ'יים וטעימים בטירוף ובכלל בקישוט, השמיים הם הגבול..
ועכשיו לבצק ההורס. הוא מספיק לשתי תבניות טארט בקוטר 24
200 ג' חמאה רכה
150 ג' אבקת סוכר
1 ביצה בטמפ' החדר
300 ג' קמח מנופה
60 ג' אבקת שקדים
מקרימים חמאה וסוכר, מוסיפים ביצה עד שנטמעת כליל. מוסיפים, קמח ואבקת שקדים ומעבדים
במינימום הכרחי עד שמתגבש לו בצק, עוטפים בניילון נצמד ומקררים שעה לפחות. ניתן להקפיא
עד חודשיים ולהפשיר דרך המקרר.
אפייה - לטארט: 15 ד' ב 170 עם משקולת (קטניות וכו) ועוד 10 דקות ללא המשקולת.
לעוגיות :10-12 ד' עם השגחה.
זהו! נגמר לו חודש חגיגות יומההולדת. לא יאמן אבל הבוקר היא קמה ראשונה
(זה לעולם לא קורה, תמיד אני מעירה אותה) באה אלי למיטה ואמרה לי
"אמא, כולם האימו אותי עד לשמיים גבוה".
וכמו שהיא אומרת לי, משוש לבי, אני אוהבת אותך מיליון!!!!!
ועוד מילה: כמו שכתבתי בתחילת הפוסט, כל התמונות צולמו בסמרטפון.
הם לא מהטובות ביותר אבל הם בהחלט סבירות+ ואם גם אתם רוצים להוציא מהאייפון שלכם
יותר הירשמו עוד היום לסדנת צילום באייפון של דנה ישראלי, שתערך ב 30.5 .
אני אהיה שם עם אוכל ומתוקים כך שמובטחת חוויה מושלמת של תוכן עם הרבה יאמי, וכל הפרטים
כאן
