השבוע הגעתי לכלים.
הקטגוריה שחששתי שיהיה לי קשה להתמודד איתה. יש לי כלים בכל פינה בבית וכאלה שאספתי במשך עשור.
עד לא מזמן תליתי את האובססיה הזו לכלים בעיסוק שלי - המטבח. אבל זה מזמן לא באמת העסק או כי אני אוהבת לארח. פשוט אהבתי הרבה מהכל - הרבה בגדים, הרבה נעלים, הרבה כלים ולא שבעתי. יש איזה משפט בגמרא שאומר שדירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם. נשמע סבבה, רק כשכל היופי הזה פוגש נפש אגרנית זה פחות מרחיב, יותר מכביד.
השיטה של מארי קונדו שכתבתי עליה בפוסט הקודם פשוט גאונית. יכול להיות שנפגשתי איתה בסטטוס יותר בשל ועדיין, יש משהו מאוד פשוט ונגיש בשיטה שלה - סידור לפי קטגוריה ולא לפי מקום כי לבני אדם ( מסתבר שאני לא היחידה ) יש נטיה לאחסן פריטים מאותה קטגוריה בכמה מקומות בבית (בגדים, משחות וכו) וכשממפים לפי קטגוריה ומאחסנים את כל הפריטים מאותה קטגוריה במקום אחד יודעים בדיוק מה יש, קל יותר לשמור על סדר והכי חשוב זה נגיש לילדים.
לדבריה, חפצים שלא נמצאים בשימוש, לא מקבלים חיות מעצם השימוש, נשארים תקועים ומייצרים תקיעות מסויימת שמשפיעה באופן ישיר על דיירי הבית. היא קוראת ללקוחות שלה להשאיר רק חפצים שמרגשים ומשמחים אותם.
לדבריה, חפצים שלא נמצאים בשימוש, לא מקבלים חיות מעצם השימוש, נשארים תקועים ומייצרים תקיעות מסויימת שמשפיעה באופן ישיר על דיירי הבית. היא קוראת ללקוחות שלה להשאיר רק חפצים שמרגשים ומשמחים אותם.
בקיצור, הגעתי לכלים ! ארון הויטרינה שלי היה הדבר הראשון שהפך למיותר ולא נחוץ יותר כי יש בו כלים שאני משתמשת בהם פעם באף פעם, יענו ליופי - אאוט !
הבא בתור היה הארון הפינתי הארור של המטבח - אוווח כמה אני מתעבת את זה שתכנן ככה את המטבח ... אפס גישה בסולם התסכול שלי בכל פעם שאני צריכה איזה כלי משם. הוא כזה עמוק שחצי גוף שלי נכנס עם יד ישרה ועדיין יש לי מקום לנוע בחופשיות. ולא, אין לי קרוסלה שכנראה בכל מקרה היתה קורסת מעומס כלים
כלי הראשון שנתקלתי בו היה סיר לחץ. סיר כבד של סולתם שקניתי בתור כלה טריה כשלא ממש ידעתי את רזי המטבח וכל הדודות שהתייעצתי איתן לגבי מתכונים אמרו שהוא יעשה פלאים לצלי בשר, ואיזה כלה לא רוצה להפציץ עם צלי בשר??
בקיצור, נקנה והיה בשימוש פעם אחת יותר מידי. לא רק שטינף את הכיריים וכל המסביב, גם השאיר אותי בתעוקה כשהשמיע קולות של מעבורת חלל. נכנסתי ללחץ מסיר לחץ.
מאז הוא מונח בארון בפינה, שיחשוב טוב על מה שהוא עשה ואני למדתי להכין צלי פצצה לבד
סיר כל כך מיותר ברפרטואר הסירים שלי. לא מאפשר גישה לתבשיל, מכבס כל קטניה ופיסת בשר, בקיצור השתלט עלי - אאוט !
סיר כל כך מיותר ברפרטואר הסירים שלי. לא מאפשר גישה לתבשיל, מכבס כל קטניה ופיסת בשר, בקיצור השתלט עלי - אאוט !
ישבתי למיין כלי כלי והשארתי רק מה שנמצא בשימוש יומיומי.
ישבו לי בארונות סירים וקערות הגשה במשקל גבוה ממני. כל מיני כלים יפים ולא שימושיים בעליל, כל מיני גד'טים..
הפתיע אותי שלא רק שלא היססתי, אלא שלא יכולתי להפסיק לשחרר.
ישבו לי בארונות סירים וקערות הגשה במשקל גבוה ממני. כל מיני כלים יפים ולא שימושיים בעליל, כל מיני גד'טים..
הפתיע אותי שלא רק שלא היססתי, אלא שלא יכולתי להפסיק לשחרר.
ועכשיו שהמטבח מאוורר התאהבתי בו מחדש:-)
הנה מתכון שקיבלתי כשרק התחתנתי, רק את הסיר שחררתי .
מרק בשר ושעועית תמני - 4/5 מנות
500 ג בשר לגולש
2 בצלים קצוצים דק
4 גבעולי סלרי קצוצים
6 שיני שום כתושות
4 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות
צרור עלי סלרי
צרור עלי כוסברה
1 עגבניה מרוסקת
1 כוס שעועית לבנה שהושרתה לילה בהרבה מים
1 כף חוויג למרק
2 כפות רסק עגבניות
1 כפית כמון
2 כפיות מלח
ליטר וחצי מים +/-
איך עושים?
- שמים את הבשר והמים בסיר ומביאים לרתיחה. מקפים הקצף שנוצר עד שהמים צלולים. מוסיפים שעועית ומבשלים שעה.
- במקביל, מטגנים בצל, סלרי ושום להשחמה- מוסיפים את השום בסוף שלא יחרך.. מצננים מעט וטוחנים במעבד מזון יחד עם עלי הסלרי והכוסברה עד שמתקבלת סוג של מחית ( טריק שלימדה אותי הטבחית של הפנימיה שלי מהפוסט הזה ) זה נהדר לילדים שלא אוהבים עלים או חתיכות בצל צפות במרק.
- אחרי שעת בישול מוסיפים לסיר את רסק העגבניות, העגבניה המרוסקת, תפוחי האדמה ומחית הבצל. מתבלים ומבשלים עוד שעה. אם צריך מוסיפים מעט מים. המרק צריך להיות סמיך ובכלל הסוד במרקים הוא לא לשים הרבה מים, דבר שישמור על יחס תיבול נכון וטעם מרוכז.
הכי טעים להגיש עם סחוג / חילבה ואורז לבן.
