22 באוגוסט 2012

שיפוץ עגלת חלומות

זוכרים את המציאה השווה שלי משוק הפשפשים??? כן כן אחת הרכישות המוצלחות ביותר..
במחיר מצחיק יצאתי עם עגלת בובות מעץ עתיקת מראה ומהממת!!! שנתנה לי חשק לחזור להיות ילדה אפילו לרגע קט





ובנוסף, קופסת עץ של יינות שתוך ימים ספורים הפכה לתיבת הדואר הרשמית שלנו..


אבל עזבו את התיבה העכשיו, נמשיך בעגלה המהממת שחיכתה בסבלנות אין קץ שאפנה לה קצת מזמני לפינוקים.
לבנות היו דרישות, בעיקר ורוד והרבה!!!!

ניגשתי למלאכה בהתרגשות רבה. היו רגעים שחשבתי להשאיר אותה כמו שהיא - יפה, עם נוסטלגיה ובעיקר נוכחות
אבל העץ שלה היה לא משהו כמו גם הברזל, ובנוסף לכל זה היא היתה צבועה בצבע שמן כמעט בלתי ניתן להסרה.
ככה היא נראתה אחרי שיוף ותיקונים


כמובן שעל מנת להסיר את הצבע באופן מוחלט נעזרתי במשייפת חשמלית ולאחר מכן מרחתי מרק במקומות
בהן היה חורים בעץ. וברגע שהתחלתי לא יכלתי להפסיק והתמונות הבאות ידברו בעד עצמם








ההחלטה הראשונית היתה לצבוע את כל העגלה בגוון מוקה ולנקד את הגגון בורוד פוקסיה וזה באמת מה שעשיתי
המראה שהתקבל היה סולידי ומתוק ואני ממש אהבתי אבל לעלמה שלי היה חסר ורוד בעיניים והיא בקשה עוד..
אז צבענו עוד קצת ועוד טיפה, ועוד טיפונת..


 

את הגלגלים החלטנו להשאיר כמו שהם, בעיניי הם מקסימים ומאוד אותנטיים.
אני כבר יכולה לדווח לכם שאת השנ"צ היום ישנה לה בשלווה הבובה מימי בעגלה החדשה ישנה שלנו

אני חייבת להודות שאני די חריגה בנוף שלנו. המשפחה והסביבה לא תמיד מבינים למה צריך לאסוף פריט ישן
ולהשקיע בו כ"כ הרבה?? למה בעצם לא לקנות חדש??  אני מביטה בעגלה ומרגישה סיפוק שהצלחתי להפריח חיים
בפריט ישן. כמה חוודה יש ביצירה ועשייה! ומבינה שזה בעצם הכח שמניע אותי. ובינינו, איפה בכל העולם הייתי
מוצאת עגלת חלומות כזו, איפה?


20 באוגוסט 2012

קציצות דגים פיקנטיות שילדים אוהבים

כמו שהבטחתי אתמול, אני מצרפת מתכון מנצח לקציצות דגים שהבנות שלי ממש אוהבות. כמו כל מתכון בנוסח מרוקאי הקציצות האלו אמורות להיות חריפות מאוד, אני מיתנתי קצת את החריפות בדיוק למידה שבה הן מבקשות שלוק מים בין ביס לביס אבל מיד אח"כ משוועות לביס הבא..



לקציצות:
1 ק"ג דג טחון - בקלה/קוד/מרלוזה
1 ביצה
1 גזר מגורר בפומפיה דקה
חצי כוס פירורי לחם (ממליצה לכם לאמץ את השיטה שלי, כל שאריות הלחם מאתמול/שלשום נכנסות להקפאה ללילה, למחרת אני טוחנת אותם במעבד מזון לפרורי לחם אמיתיים!!! ללא תוספים מיותרים ומשמינים שיש באלו הקנויות.. יוצא פירורי לחם בסגנון פנקו, תלוי במידת הטחינה, ככה לא זרקנו את הלחם שכבר לא טרי כ"כ וגם חסכנו קנייה מיותרת..)
1 כף שטוחה כמון
1 כף שטוחה פפריקה מתוקה (אני משתמשת בפפריקה מרוקאית בשמן, יש לה ארומה נהדרת, אבל ברור שאפשר גם את הרגילה)
1 כף שטוחה מלח, תלוי בטעם
פלפל שחור גרוס
חצי חבילת כוסברה קצוצה
4-5 שיני שום קצוצות

מערבבים את כל החומרים בקערה לתערובת אחידה. תרגישו חופשי לטעום את התערובת ולהוסיף במידת הצורך תבלין מסוים או מלח.. בשלב הזה אני יוצאת קציצות בגודל כדור פינג פונג קטן, מניחה במגש ומעבירה למקרר. הם מתמצקות ואח"כ נורא קל "לזרוק" אותם לסיר כשהרוטב כבר מוכן..


האמת שאני רחוקה מלהיות כמו ה"מקצועניות" ולצלם ממש כל שלב בהכנה. לא תמיד אני זוכרת, ואם אני זוכרת זה בדיוק שהידיים שלי עוסקות בהכנה ואין לי חשק לרחוץ אותם לטובת המצלמה וזה ברור שהמטרה של כל הסיפור הזה היא לתקתק ארוחה זריזה ומהירה בכמה דקות בכדי שאוכל להתפנות לדרדסיות שלי. מבטיחה להשתפר בהמשך :)

כעט נכין את הרוטב. לטובת העניין רצוי סיר שטוח ורחב (סיר דגים או מחבת רחבה וגדולה עם עומק)

3-4 כפות שמן קנולה (כמו הסבתות..)
3-4 שיני שום קצוצות
2 כפות רסק עגבניות
1 כף גדושה פפריקה מתוקה
1 כפית גדושה כורכום
לחריפות בקטנה הוספתי קצת יותר מראש כפית פלפל צי'לי גרוס
1 כף גדושה כמון, אני שמה לכיון ה 2 כפות כי אני חולת כמון
5 עגבניות טריות מגוררות גס בפומפיה
2 כוסות מים
אם בא לכם תוספת כמו חומוס/פול/גזר או כל דבר זה הזמן, כאן הוספתי כוס וקצת של גרגירי חומוס קפואים ומופשרים.
מלח + פלפל שחור גרוס, לפי הטעם
מיץ מחצי לימון

מחממים שמן בסיר, מוסיפים שום, מטגנים קלות ומוסיפים רסק עגבניות ופפריקה. אני ממליצה בשלב הזה להסיר מהאש ולערבב כיון שפפריקה נשרפת בקלות ואנחנו ממש לא רוצים ארומה של פפריקה שרופה באוכל שלנו..
מוסיפים את התבלינים, עגבניות מגוררות, לימון ומים (והתוספת אם החלטתם ללכת על אחת מהאופציות) ומרתיחים, מורידים להבה ומבשלים 5 דקות. טועמים ומתקנים תיבול.

זה בדיוק הזמן להוסיף את הקציצות שהכנו קודם ולסדר אותם יפה בסיר. מבשלים 15-18 ד'.



מפזרים קצת כוסברה קצוצה ומגישים חם על מצע אורז לבן או קוסקוס אינסטנט משקית אם אני ממש מתעצלת..:)

לגרסת המבוגרים - מוסיפים לתערובת הדג פלפל צי'לי טרי קצוץ. כמו גם לרוטב העגבניות מוסיפים את כמות הנ"ל.
לגרסת חריימה - אפשר להוסיף כף אריסה לרוטב ואז תקבלו ארומה נוספת, מזכיר חריימה כיון שהרוטב יוצא יותר סמיך ועם צבע משגע..



ובכלל אני ממליצה לכל אלו המשוגעים אל מאכלים מרוקאים לעבוד עם שמן אדום - מערבבים בצנצנת זכוכית 2 כפות פפריקה חריפה ו 2 כפות פפריקה מתוקה עם 2 כוסות שמן קנולה. מניחים לפפריקות לשקוע ומתקבל שמן אדום צלול
אפשר לאכסן בארון תבלינים וזה מספיק ללא מעט מתכונים ותאמינו לי אתם לגמרי רוצים שהתבשילים שלכם יצאו עם רוטב משגע, וצבע הורס שבא לקפוץ ראש לתוך הסיר..

זהו! הארוחה שלנו מוכנה..


 

והיא ממש טעימה!!!!
בתיאבון :)

14 באוגוסט 2012

על חשקים ומתכון אחד שתמיד מנחם!

אני משוגעת! אני יודעת..!
פעמים רבות מונעת מחשקים כמו הריונית בהיסטריה וכשבא לי, אז בא לי ולא משנה אם
בחוץ יום חמסין או יום סגריר זה פשוט חזק ממני -  אני רוצה, אני קמה ועושה.. זה יכול להיות תבשיל,
זה יכול להיות בצק שמרים שצריך תפיחה של 24 שעות, שום דבר לא ימנע ממני מלהתענג על הדבר
שנפשי חשקה בו כל כך.
אותו סיפור עם עלמה שלי, הילדה מגיעה לי כל יום עם דרישות מאוד ברורות למה אנחנו הולכות להכין היום.
כל ניסיון שלי להדוף אותה בטוענות שונות, ממש אבל ממש לא מתקבל, היא נעמדת על השרפשף שלה במטבח ומנסה לתפוס את תשומת ליבי, בו ברגע שהצליחה להשיג את מבטי עליה אני יודעת שאבוד
לי מראש, אנחנו נעשה בדיוק מה שהילדה רוצה. במובן מסוים היא ממש מזכירה לי את עצמי כילדה,
תמיד במטבח עם אמא שלי, משמשת כסו שפית, קוצצת, חותכת, מערבבת. אני גאה בה, בילדה שלי!
רק דרכה אני מבינה כמה אני יכולה להיות נודניקית לפעמים ולתזז את בעלי בשעות ממש לא שיגרתיות
( שתיים עשרה בלילה – "לך תביא לי קמח, ומהר"..) העיקר שאבוא על סיפוקי, משוגעת אמרתי, נכון?
כך קרה היום, כשיעל יניב העלתה מנה מקסימה של ריזוטו עגבניות.. הריזוטו מעולם לא התקבל אצל תושבי ביתי בחיבה יתרה אבל לי היה חשק..אז יש עגבניות, ויש קצת ירקות ולא ברור איך מצאתי את עצמי בחושת בנזיד עגבניות
פיקנטי משכר, לתוספת בצד הוספתי קורוטונים חריפים, ככה בשביל העניין..:)
אז לכל מי שאין בעיה להוריד נמוך נמוך את טמפרטורות המזגן וליהנות ממרק הורס, הנה המתכון:
 

 

נתחיל בקורוטונים:



חצי כיכר לחם לבן (או יותר, כי אם כבר עושים אז עושים ותמיד אפשר להקפיא..)
מסירים את הכרום של הלחם וחותכים את החלק ה"רך" לקוביות  - מכניסים לשקית ומקפיאים
(ההקפאה תעזור לו להיאפות כמו שצריך) מוציאים מההקפאה ומערבבים עם חצי כוס שמן זית
וחצי כוס גבינת פרמזן מגוררת, פלפל שחור גרוס ומלח גס, מכניסים לתנור ל 170 מע עד שמשחים.. 20-30 ד'



למרק:

6-8 עגבניות תמר בשלות
כ 30 עגבניות שרי בשלות
בצל או כרשה למי שמצליח להשיג כי עכשיו זו לא כ"כ העונה שלו - פרוס
4 גזרים מקולפים ופרוסים
5-6 שיני שום פרוסות
1 כפית שטוחה פפריקה מתוקה
2 כפות פפריקה חריפה – תלוי במידת החריפות הרצויה – אצלנו אוהבים – אש!!!
1-2 כפות רסק עגבניות
1.5 ליטר מים
4 גבעולי סלרי
מעט פטרוזליה
מעט כוסברה – אהובתי
מעט מעלי תיבול טריים כמו אורגנו/בזיליקום
מלח גס

חורצים איקס בחלק העליון של העגבניות, מרתיחים מים בסיר ומכניסים את העגבניות לדקה. מעבירים למסננת
ומקלפים בעדינות את הקליפה של העגבניות, חותכים לפלחים.
מאדים בסיר נוסף, בצל/כרשה, גזר ושום פרוסים, מוסיפים פפריקות ורסק עגבניות. מוסיפים את העגבניות ואת המים.
מגבירים להבה ומרתיחים. מנמיכים ומבשלים 45 ד' מוספים את עשבי התיבול ומבשלים 5 ד נוספות
אפשר להגיש גם ככה ואפשר לטחון במוט בלנדר ממעט מעט, כי הרי אנחנו רוצים להרגיש את הירקות, נכון?
כמובן שאפשר להעביר דרך מסננת עם חורים גדולים למי שאין בלנדר

בשלב הזה, הארומה שתתפשט לכם בבית תעלה בכם חיוך ותיתן לכם להרגיש שהטרחה לגמרי היתה שווה את זה!!!

 


בכלל, בעיניי יש משהו במרקים, בחום ובארומה שעושה לי את זה בכל ימות השנה
עכשיו תסלחו לי, בלוטות הטעם והריח שלי מותקפות, אני הולכת לטרוף!

 


 

 

5 באוגוסט 2012

היצירה שלי שהיא שלה!

 

השבוע עלמה התחדשה בפינת יצירה משל עצמה. 

את שני התוצרים הללו יצרתי לאחרונה בסטודיו של "בעיקר מנגרת" הלא היא רויטל וויס המוכשרת.
האמת היא שאת השרפרף המקסים הכנתי כבר לפני כחודשיים והוא חיכה בסבלנות
לחלק השני שישלים אותו ובנתיים עזר לי לשמור על סדר מופתי בכך שהצליח לאכסן בתוכו שלוש
סלסלאות מלאות קוקיות/סיכות/קשתות ומה לא..


ועכשיו לשולחן ההורס! אז כך, מדובר בלא פחות מהמצאת המאה! (במיוחד לכאלה עם בית פצפוני כמו שלנו..)
ארונית עם מדפים לאחסון כלי כתיבה, תלוי על קיר כמו תמונה שלא תופסת נפח כשצידה החיצוני הוא לוח גיר.
ככה היא נראית כשהיא סגורה. אבל כשפותחים אותה...


ועוד אחת מקרוב


אז רויטל יקרה, הסלון ופינת האוכל שלנו מוסרים לך ד"ש חמה! כל הברדק שהיה בהם עד כה מתרכז סביב פינה זו
ובהזדמנות זו אודה מקרב לב על סדנא מקסימה מאתגרת ומורכבת. אני לגמרי גאה בתוצר שלי
ועוד יותר על קריאת ה "ואוו" של עלמה כשראתה אותו תלוי ומאובזר..


עכשיו אני הולכת לפענח את היצירה של הילדה (לא שאני מבינה בזה משהו :)


 מעניין, לא?

מה דעתכן?