2 באוקטובר 2015

מרק תמני זה הכי


גם ב 40 מעלות חום בצל. גם כשכולנו כאן משוועים לטיפות מים מהשמים אבל נחנקים באויר העומד, גם אז
אני מדליקה מזגן ומתיישבת לקערת מרק תמני.

על אף שבשורשיי איפשהו יש גן תמני, לא גדלתי על מנהגי העדה. לא אני ולא משפחתי.
אבל מאז נישואיי ( 7 שנים +/-) כן! סופרים היום! סופרים וגאים!! אני לא מוותרת על מרק פעם בשבוע,
כשהוא טרי ומוגש אצלנו ביום שישי בצהרים. עליו ועל כל החבורה שנילוות אליו.

עכשיו תקשיבו, לא ברור לי איך אבל המרק של השחרחר תמיד יותר טעים משלי.
תמיד!!!! אחרי שאסיים את שלי, אפזול לכיון הצלחת שלו לראות אם נשאר משהו (ותמיד נשאר!)
ואז חמותי "אין, הוא לא יודע לאכול הילד הזה.." ואני תמיד "שששש א. הוא בן 40 עוד שניה אז בואי..
וב. בחייאת, תני להתחרע על מה שנשאר...

אבל בתכלס, שלו יותר טעים. זאת עובדה!  40 שנה של ניסיון עושים את שלהם..ורק לאחרונה עליתי על הטעות שלי.
היא כל כך קטנה, על גבול הפצפונית ולא אקוטית אבל יוצרת וואחד הבדל, צ'ק דיס אאוט !

אני: לוקחת קערת מרק ריקה ומניחה בה כף חילבה וכפית סחוג ירוק (חולת חריף אנוכי) ואז, מוזגת 2 מצקות מלאות מרק ותפוח אדמה קטן (העוף לא בא לי טוב בשנה האחרונה..)
הוא: לוקח קערת מרק ריקה ומוזג 2 מצקות לא ככ מלאות מרק, עוף ותפוח אדמה. לאחר מכן יוצק על הסיפור חצי כף חילבה ומעליה מניח בקצה כפית סחוג. עכשיו תשאלו מה ההבדל??

אצלי, תוך שניה, הצלחת שלי עולה בלהבות ומלהיטה לי את הפה כי "לטענתו" בזה שאני שמה את החריף לפני המרק, אני גורמת לו להתפזר ובכך, שימו לב, "מאבדת שליטה" על המרק... אצלו מנגד, ההקפדה על החריף בצד הצלחת מעל חצי כף החילבה מאפשרת לו לשלוט בכמות החריף שנכנסת בכל ביס.. ערמומי,מה??

זה בטח נשמע לכם עניין של מה בכך נכון? הרי לכל אחד העדפות אוכל וסגנון משלו..
אז זהו שאצלי זה לא. אצלי זה לא מסתכם רק בדרך שבה הוא אוכל אלא במה שכל הדבר בזה מייצג עבורי.
את הבית ואת המסורת. את הבטחון ואת התחושת השייכות שאני כל כך גאה שהבנות שלי גדלות לתוכה.

אז נכון, לקח לי רק 7 שנים לעלות על הטריק אבל היי, על הדרך הבנתי שאני פשוט אוהבת לנשנש משלו<3

 
 



מרק תמני, 6 מנות: מקור מתכון: חמותי שמחה האלופה!
1-2 בצלים גדולים קצוצים + מעט שמן לטיגון
6 שוקיים - ללא העור
1 גרון הודו
3 תפוחי אדמה גדולים
1/2 צרור כוסברה
2 גבעולי סלרי
4 שיני שום
1 כף חוויג למרק - לא להתבלבל עם זה של הקפה..
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
1/2 כפית הל טחון
1 כף אבקת מרק עוף - ששמחה לא תשמע, אבל בתכלס אני לא מחזיקה אז עושה בלי...
1/4-1/2 כפית מלח
1.5 ליטר מים

מחממים שמן ומטגנים הבצל עד הזהבה קלה.
מוסיפים שוקיים, גרון הודו ותבלינים יבשים ומטגנים תוך 'הקפצה' של הסיר מפעם לפעם לערבוב
מוסיפים שום, צרור כוסברה וגבעולי סלרי קשורים יחד כ'בוקה' ומים ומביאים לרתיחה
מבשלים 30-40 דקות על אש קטנה.

*שמחה מקפידה לשלב את העלים כבוקה כיון שהמשפחה כאן לא אוהבת עלים וזה מאפשר לה לקבל הטעם + אפשרות
לשלוף את הצרור בסיום הבישול. למי שעלים לא מפריעים, רצוי לקצוץ דק את הכוסברה והסלרי


חילבה - הירוק הטעים למות הזה, בכל סגולות בריאותיות מטורפות אבל איך לומר בעדינות, משאירה עקבות מוחשים
על הסועד ועל הסביבתו.. אז רק כף אחת לנשמה.

2 כפות גרגירי חילבה טחונים - קונים בחנות תבלינים
1/4 כוס מים
מיץ מלימון אחד
מעט מלח, לפי הטעם

משרים חילבה בקערה עם הרבה מים קערים, כשעתיים לפחות. מסננים. מתקבל חילבה במרקם טחינה גולמית.
מקציפים במיקסר אם במטרפה ומוסיפים 1/4 כוס מים בהדרגה. מתבלים במלח ולימון
זה יניב לכם חילבה צהובה בהירה. כדי לקבל אותה ירוקה, שמחה מכינה תערובת במעוד מועד (אחת לחודש) ושומרת בקירור והיא מכילה: 1 כמות עלים מצרור כוסברה, 4 שיני שום, מלח, הל, פלפל שחור גרוס, 1 פלפל ירוק חריף, טחונים יחדיו. לכמות החילבה הנ"ל יש להוסיף כף אחת מתערובת הירוקים.

עם הבצקים??? זה אולי נכון אבל כל אחד בצבע!

לפיתות: מכינים על מחבת כפול הנקרא גריל

1.5 קג קמח - אפשר חצי לבן וחצי מלא
1 כף שמרים יבשים
1 כף שטוחה מלח
1 כף גדושה סוכר
2 כפות שמן קנולה
1 כפית אבקת אפיה
900-950 מל מים (4+3/4 כוסות מים של 200 מל)

מנפים קמח ומערבבים לתוכו שמרים.
מוסיפים את שאר היבשים ומערבבים. מוסיפים שמן ואת המים בהדרגה ולשים (כן, שמחה עושה 4 קג קמח כל שישי..)
אבל ברור שאפשר במיקסר..רק עד איחוד המרכיבים. הבצק יהיה גבשושי ולא אחיד וזה בסדר.
מכסים באופן רופף ונותנים מנוחה של 15 ד ואז, עם יד רטובה לשים את הבצק עוד 2 דקות בתוך הקערה.
מחזירים למנוחה ומשחקים איתו כך כל  15-20 ד עוד פעמיים לפחות ואפשר גם שלוש. לאט לאט תראו שמרקם הבצק
משתנה והוא הופך לחלק ומגובש יותר.
מחלקים ל 10 כדורים זהים, משמנים שטח פנים ונותנים מנוחה של עוד 15 דקות.
מלהיטים מחבת גריל כפול. משמנים את המחבת שעל הגז במעט שמן רק בפעם הראשונה. מעצבים כדור בצק לפיתה
בקוטר 24 ומניחים במחבת. מכסים את הגריל לשתי דקות (כדי להרים ולהציץ מפעם לפעם לבדוק אם הגריל ממושמע..:)
מוסיפים לרשת וממשיכים כך עם שאר הכדורים.
הפיתות האלה הן כאלה להיט שאנחנו מנגבים איתן חומוס ואפילו מכינים פיצה זריזה באמצע השבוע.



חג שמח אהובים !!