כבר מזמן הבנתי שבאתי לעולם כדי להאכיל אנשים. זה נשמע גדול ובומבסטי ומפוצץ, אבל האמת היא, שלא.
הבישול לא בא כדי שיהיה מה לאכול, כי צריך. הרצון הוא לייצר זכרון וטעם ממני!
כך קרה שבוע שעבר. הן הזמינו אותי לכבוד חגיגות שלושים של החברה הכי טובה שלהן.
לא היה להן רעיון מוגדר. הן רצו פינוק. גוד טיים אמיתי. ארזתי איתי חצי מטבח והתייצבתי.
מה שמדהים אותי כל פעם מחדש (מעבר לבישול כמובן!) הוא שאני יכולה להיות מעין צופה מהצד, בדינאמיקה
של המשתתפים. לרגעים מורגשת ולרגעים "נעלמת" ונהנית מהחיבור הבלתי אמצעי שהאוכל יוצר.
הכרתי ארבע בנות. חברות אמיצות. כל כך שונות אחת מהשניה אבל עם יכולת בלתי נתפסת כמעט
להכיל בקלילות זו את זו. אהבת אמת! כזו של שנים!
 |
| נר צדף, איריס ורשבסקי כאן |
האחראית על התיעוד היא טל סיון-צפורין, שהכרתי לאחרונה דרך חברה משותפת.
הצצה בדף העסקי שלה הבהירה לי שמדובר כאן בעין חדה ובוגרת מאחורי העדשה,
ואחרי פגישה אחת, מה יש לומר, התאהבתי :)
טל היא צלמת ומעצבת גרפית, שאחרי הרבה שנים בתחום
העיצוב ו-3 ילדים, החליטה לפנות יותר מקום
להגשמת חלומות ולממש את אהבתה הגדולה
לצילום באופן מקצועי.
תוכלו
לפגוש אותה: כאן או לדבר ב- 054-4354235.
טל אהובתי, תודה!
יקרות, תודה שנתתן לי להציץ עליכן וללמוד חברות אמיתית מה היא :)
שלכן, ליהי
