קציצות "כמה טוב שבאת הביתה"

כבר חודש שאני אוכלת בשר. זאת אומרת, כבר חודש שנטשתי את הצמחונות. כמובן שלא באותם מינונים.. אבל עדיין אוכלת, לפחות פעם בשבוע.

ומה קדם למה?

חצי שנה של התנזרות ממאכלי עוף ובשר. תוצאה של צפייה בסרטון אחד יותר מידי בנושא גידול הבקר והעוף בישראל.
חצי שנה בלי בשר. בלי עוף. בלי סיגריות. באופן כללי בלי, עד ש...
היה הריון. היה. הוא היה קצר. שמחנו והתרגשנו ובאופן מפתיע שמרנו בסוד. ורק ניסינו לעקל, לפני שנספר לבנות.
נראה לי שהן הרגישו. הן כל הזמן דיברו על תינוק. על השם. עלמה רוצה בן, תמרה בת. ואני הרגשתי טוב. והיה לי קרייבינג עצבני לבשר. לא יכולה להסביר. פשוט צורך והזדקקות של הגוף לבשר. ומאחר ואני משתדלת להקשיב, נפרדתי מצמחונות.
כך עברו 3 חודשים. ואחר כך זה נגמר. אין דופק. פתאום אין דופק. אוף!
לא, זה לא היה מתוכנן, אבל עדיין משמח. נכון, אני לא היחידה. כן, אני יודעת, 1 מתוך 4 נשים עוברת את זה. כן, אני מבינה, מיד אחרי הגרידה אני ארגיש מצוין ולא אזכור בכלל. לא, זה לא עובר. בנתיים לא, לא משנה מה אומרים.

והחיים?! הם ממשיכים. ויש כאן בעל וילדים. וחלום על ביסוס עסק עצמאי נוסף. ויש כשרון, בחיי שיש! אני יודעת!
עם התחושה הזו שזורמת לי בדם אני 'באה הביתה' היום. אני יוצרת קציצות בידיים רטובות עם מינימום פרודוקטים ועוד פחות תוספות, כי הבנות מתנגדות. תוך כדי אני חושבת שכבר מזמן לא הייתי בבית, כמו שאני רוצה, כמו שצריך. ארועים, פרויקטים, סדנאות. נו החיים... שיט, בא לי להיות קטנה ולאכול את הקציצות האלו עכשיו. עוד רגע אביא את תמרה ואוכל להיות איתה קטנה. איתה אני יכולה.

 

קציצות הודו - כ 30 יח

500 ג הודו טחון
1 בצל גדול קצוץ דק
3 שיני שום כתושות
1 תפוח אדמה מקולף ומגורר
חופן עלי סלרי קצוצים דק - אפשרי פטרוזליה או כוסברה
1 כף קארי מדרס
1 כפית פלפל שחור גרוס
1/2 כפית מלח
שלוק שמן זית
1 ביצה

מערבבים הכל בקערה ומניחים במקרר ל 15-20 ד לייצוב
מחממים מעט שמן זית במחבת. יוצרים קציצות פחוסות ומטגנים בסבבים.
מגישים עם טחינה וסלט ירקות, כזה שיש בכל בית.



ופתאום יצאה השמש, עם אחרוני קרניה להיום, נוטעת בי זיק של תקווה ואני יודעת. ברגע הזה ממש, אני יודעת שאני בדרך הנכונה.

בתאבון :-)

 

סדנת ממתקים

 

 

 

 

מחשבות על דונאטס

 

שיאלללה כמה זמן שלא הייתי כאן. וכמה גלגולים שעברו עלי מאז הפעם האחרונה שהייתי עם עוגת הבית
האגדית שזכתה לתשואות ומחמאות ולא בכדי.. עכשיו גם אתם יודעים שהיא באמת מעולה:)

 

אז מה חדש? הכל!
העסק שלי, שרוקם עור וגידים והופך מיום ליום ליותר בהיר ומדויק לי וגם לכם וזה ממש משמח אותי.
מנהלת הפרויקטים החדשה שלי, שהתחילה זה מכבר ועתידה לתת לי רוח גבית כדי שכל הדבר הזה יצליח.
מיליון תוכניות ופרויקטים חדשים שחלקם כבר נכנסו לתהליך עבודה ועם חלקם אני עדיין משתעשת ונהנית רק
מעצם הרצון להגשימם.
הגילוי הוא חדש. הגילוי היומיומי שיש בחיים שלי אנשים שאוהבים אותי עד מאוד ורוצים בהצלחתי והחדש הוא,
היכולת שלי הבתולית לתת להם לסייע בידי.
ההכרה, גם היא חדשה. ההכרה וההבנה שאני לא קונבנציונלית וכנראה לעולם גם לא אהיה. וגם אם בדרך יש רגעים
שהם אני צמאה למשהו מוגדר ובטוח ושפוי, אני יודעת שבפנים, באמת הפנימית שלי, שזה לא באמת אני.

אז מה באמת אני?

אני בחורה שמתרגשת. נקודה. מתרגשת מאנשים. מתרגשת מסיפורים. מתרגשת מאוכל טוב. מתרגשת מהלימוד המתמשך
כי יש את העבר. והוא מורכב ולא פשוט בכלל. קשה וכואב עד כלות. ויש את ההווה שהוא בבסיסו הניצחון !!
ויש את העתיד שהוא החלון לכל החלומות , וזו אני, שמביאה לכל מפגש את כל השלושה, והכי מרגש זה לראות
את זה חוזר אלי חזרה.

ועכשיו לדונאטס כן?! כי כל הפוסט התחיל משם. אני, שיושבת מול רשומה חדשה עם דונאטס מושלם ותה נענע בצד:)
המתכון הנפלא שייך לארז קומרובסקי, האיש והאגדה!! עשיתי אותו עשרות פעמים, ועם שינויים קלים שלי ותמיד הוא יוצא מושלם!!

350 גר קמח מנופה
8 גר שמרים יבשים
150 גר סוכר
3 גר מלח
40 גר חמאה מומסת
1 תפוח אדמה מבושל ומעוך לפירה
200 מל חלב
שמן עמוק לטיגון

מערבבים יבשים בקערת מיקסר. יוצרים גומה ומוסיפים תפוח אדמה מעוך בטמפ חדר ואת החמאה ומתחילים ללוש.
מוסיפים בהדרגה את החלב. תנו לבצק לספוג הנוזלים ומפעם לפעם הוסיפו עוד שלוק עד קבלת בצק רך אבל לא דביק.
משמנים קערה בחמאה מומסת ומניחים לתפיחה עד הכפלת הנפח, שזה כמובן תלוי בחדר שבו אתם עובדים ובטמפ כמובן
לי לקח במטבח שלי שהוא ממוזג יש אומרים באופן חריג לעונה (כי מה לעשות, אני אופה כל היום וחייבת לשמור על טמפ נמוכה מהרגיל) משהו כמו 4 שעות. אז לא לדאוג אם לא רואים תנועה תוך חצי שעה, שעה. התוספת המפתיעה של הפירה
(תפוח אדמה או בטטה) מוסיפה קריספיות משגעת למעטה של הדונאטס אך מכבידה משו על התפתחות הבצק בתפיחה
ולכן, רוצים דונאטס שווה?? סבלנות היא כל הקסם... אה וגם מתכון טוב :)

לאחר תפיחה, מוציאים למשטח עבודה מקומח, מרדדים לעובי של 1-2 ס"מ וקוצים עיגולים לפי הגודל הרצוי בעזרת חותכני עוגיות או כוס. קורצים עוד עיגול קטן במרכז, לקבלת טבעת יפה. מרססים בספריי שמן או במעט שמן עם מברשת, עוטפים בניילון נצמד באופן רופף (כן, אני יודעת שזה בלתי אפשרי כי מעצם מהותו, ניילון נצמד, נצמד בעיקר לעצמו :-)
ומתפיחים שוב עד הכפלת הנפח.

מחממים שמן לטיגון עמוק. אפשר לבדוק עם מדחום, הטמפ האידיאלית היא 170 מעלות ולמי שאין, הכניסו כף עץ הפוכה
לתוך הסיר והמתינו לבועות קטנות שנוצרות מסביבה. כשזה קורה, השמן מוכן לעבודה.
מטגנים בסביבים קטנים על מנת לא להצניח את טמפ השמן שהרי זה יגרום לדונאטס לשתות אותו וזה איכסה פיכסה!!
מוצאים לנייר סופג. כעט תוכלו לזגג בממה שבא לכם. אנחנו בחרנו בגאנש שוקולד מריר - יחסים שווים של שוקולד ושמנת
שעושים באופן הבא: מביאים לסף רתיחה שמנת מתוקה (100 מל) ושופכים על שוקולד מריר באותה כמות. מערבבים
ליצירת מסה אחידה וטובלים הדונאטס. מקשטים וטורפים!!!

 וסוד קטן לסיום - את הדונאטס האלה אני נוהגת להגיש לא פעם בורסיה מלוחה, אז אני ממירה את תפו"א בבטטה, ממננת סוכר ל 30 ג ומגישה עם מטבל יוגורט ועירית או גבינת שמנת עיזים וזיתים בצד וזה פשוט מטריף!