30 באפריל 2015

פוסט ארוך. פוסט של חודש.


חודש שלם שאני חיה בתוך פיגום. החמות האדירה שלי החליטה פתאום שמשדרגים את "הבחוץ" עם טיח חיצוני
ושלל גימורים כך שחודש שלם השמש הזוהרת לא מצליחה לחדור אלי הביתה, כי כל החלונות שלנו מכוסים
ביריעות ניילון שחורות ועבות. חודש שלם בעלטה. עם פועלים זרים והרבה קפה ומים קרים.


אבל לא הייתי לבד. את כל התקופה ביליתי בבית עם עלמה, אחרי בדיקות מהסוג שעושות לך התקף לב.
עלמה, אני ולולה הכלבה היפה והאצילית יחד איתנו. נדמה לי שהיא עלתה במשקל רק מלפתח מניירות של מאדאם.
חודש ששבע שנות נישואין צויינו בחטף.
כי המקפיא הלך, סבתוש שלי חולה, ציסטה החליטה להידלק לי בשד, הבדיקות של הילדה.. אוף עם החודש הזה!!!
 
בוקר. אני קמה למקלחת. כבר חודש שאני מתקלחת לצלילי קדיחות, קונגו ושריף, מנהל העבודה שמחלק הוראות.
אין מים חמים!!!  השחרחר קם מוקדם וסיים המים. 7 שנות נישואין ואין מים!!
אולי הוא החליט לכוון את הדוד לכבוד העונה החמה?!
"וואליד.."?!   מנהל העבודה קורא. אבל וואליד לא עונה.  אולי הפועלים ניתקו משהו ולכן אין מים?!
"וואליד"..?! הוא ממשיך לצעוק. אין עם מי לדבר. נעלם הבחור. טוב מקלחת זריזה. אני כבר יעביר וויש סכין על יבש.
"וואליד"..?! הוא ממשיך וקורא ואני מרגישה את הסעיף עולה, הבחור על פיגום בן שלוש קומות, משווע לוואליד וזה נפקד!
עוד רגע פותחת את הדלת על חלוק מגבת וצורחת, "וואליד"!!!!!!  אבל אז נזכרת, אני לא יכולה לפתוח הדלת,
כי יריעת נילון שחורה ועבה סוגרת לי על החיים..

אני יוצאת לפגישה עסקית באמצע היום, מזמינה סנגריה מחוזקת ביין וסלייס עוגת גבינה ולא מחכה לפגישה.
אני צריכה אוויר. להתאוורר. גם אם זה באמצע היום וגם אם זה לא בחברה טובה. אני חייבת זמן לבד.
בטח היא תרים גבה כשתגיע ותראה מה הזמנתי לפני שניה. מעניין לי אתם יודעים את מה.

נשואין כאמור לא חגגנו כאן, אבל לגמרי חלקנו מומנט משלנו. מין כמה שעות שהרגשנו בלתי מנוצחים.
כמה שעות שלא העסק, ולא המינוס ושום בדיקה או פיגום יגעו בנו. 7 פאקינג שנים!!
והחודש?! כמו כל דבר, מתפוגג לו לאיטו... עלמה במגמת שיפור וכבר יומיים בגן.
סבתא שוחררה מבית חולים הביתה והציסטה שלי נוקזה. רק הפיגום עוד כאן לקצת.
 
"וואליד"?! יום עובר ויום בא וואליד לא נמצא. יש מצב שהוא פיקציה בכלל. יש מצב שבכלל שיבצו לשריף עובד אחר? נניח איברהים?? שלא מודע בכלל שזקוקים לו כל כך, ושריף המסכן בקומה שלישית עוד מחכה...
בדיוק יצאו לי מתנור משלושי פילו נהדרים. אני אוציא לו קצת, בכל זאת הוא סגור איתי יחד כבר איזה חודש אחד שלם.







משולשי פילו חציל קלוי ופטה

1 חבילת עלי פילו, מופשרת לילה במקרר
200 ג גבינת פטה של משק צוריאל, פרוסה לאצבעות של 1/5 ס"מ
1 חציל בלאדי בינוני
3 שיני שום
מיץ מחצי לימון
מלח ופלפל
שמן זית לשימון העלים

צולים חציל על להבה פתוחה (כן זה מלכלך אני יודעת. אבל זו הדרך הטובה ביותר לקבל טעם מעושן כמו שצריך. ולא, התנור לא עושה את זה) מצננים. טוחנים במעבד מזון את החציל עם קליפתו, כן כן, עם הקליפה + שום + מיץ לימון ומלח
כמה דק טובות עד שקבלת ממרח חלק. עכשיו קחו רק את הממרח הזה. אני יכולה לחיות עליו שנים. גוד!
פורסים דף פילו ומשמנים עם מברשת בשמן זית. מניחים מעליו עוד דף וחוזרים על הפעולה. מניחים דף שלישי ומורחים עליו מממרח החציל. מחלקים בעזרת גלגלת פיצה לחמש רצועות ומניחים אצבע פטה בבסיס הרצועה. מקפלים למשולשים
משמנים מעט את החלק העליון של המשולשים ומפזרים שומשום שחור. אופים בתנור שחומם מראש ל 190 מעלות כ 25 דקות.

 
כמה טעים!
 
 
 
 

2 תגובות:

מיכל בן משה אמר/ה...

יאמי! הורס! נראה טעים אש!

ליהי עראסי אמר/ה...

תודה אהובתי !!