28 בדצמבר 2014

קציצות "כמה טוב שבאת הביתה"

כבר חודש שאני אוכלת בשר. זאת אומרת, כבר חודש שנטשתי את הצמחונות. כמובן שלא באותם מינונים.. אבל עדיין אוכלת, לפחות פעם בשבוע.

ומה קדם למה?

חצי שנה של התנזרות ממאכלי עוף ובשר. תוצאה של צפייה בסרטון אחד יותר מידי בנושא גידול הבקר והעוף בישראל.
חצי שנה בלי בשר. בלי עוף. בלי סיגריות. באופן כללי בלי, עד ש...
היה הריון. היה. הוא היה קצר. שמחנו והתרגשנו ובאופן מפתיע שמרנו בסוד. ורק ניסינו לעקל, לפני שנספר לבנות.
נראה לי שהן הרגישו. הן כל הזמן דיברו על תינוק. על השם. עלמה רוצה בן, תמרה בת. ואני הרגשתי טוב. והיה לי קרייבינג עצבני לבשר. לא יכולה להסביר. פשוט צורך והזדקקות של הגוף לבשר. ומאחר ואני משתדלת להקשיב, נפרדתי מצמחונות.
כך עברו 3 חודשים. ואחר כך זה נגמר. אין דופק. פתאום אין דופק. אוף!
לא, זה לא היה מתוכנן, אבל עדיין משמח. נכון, אני לא היחידה. כן, אני יודעת, 1 מתוך 4 נשים עוברת את זה. כן, אני מבינה, מיד אחרי הגרידה אני ארגיש מצוין ולא אזכור בכלל. לא, זה לא עובר. בנתיים לא, לא משנה מה אומרים.

והחיים?! הם ממשיכים. ויש כאן בעל וילדים. וחלום על ביסוס עסק עצמאי נוסף. ויש כשרון, בחיי שיש! אני יודעת!
עם התחושה הזו שזורמת לי בדם אני 'באה הביתה' היום. אני יוצרת קציצות בידיים רטובות עם מינימום פרודוקטים ועוד פחות תוספות, כי הבנות מתנגדות. תוך כדי אני חושבת שכבר מזמן לא הייתי בבית, כמו שאני רוצה, כמו שצריך. ארועים, פרויקטים, סדנאות. נו החיים... שיט, בא לי להיות קטנה ולאכול את הקציצות האלו עכשיו. עוד רגע אביא את תמרה ואוכל להיות איתה קטנה. איתה אני יכולה.





 

קציצות הודו - כ 30 יח

500 ג הודו טחון
1 בצל גדול קצוץ דק
3 שיני שום כתושות
1 תפוח אדמה מקולף ומגורר
חופן עלי סלרי קצוצים דק - אפשרי פטרוזליה או כוסברה
1 כף קארי מדרס
1 כפית פלפל שחור גרוס
1/2 כפית מלח
שלוק שמן זית
1 ביצה

מערבבים הכל בקערה ומניחים במקרר ל 15-20 ד לייצוב
מחממים מעט שמן זית במחבת. יוצרים קציצות פחוסות ומטגנים בסבבים.
מגישים עם טחינה וסלט ירקות, כזה שיש בכל בית.



ופתאום יצאה השמש, עם אחרוני קרניה להיום, נוטעת בי זיק של תקווה ואני יודעת. ברגע הזה ממש, אני יודעת שאני בדרך הנכונה.


בתאבון :-)

 

6 תגובות:

hamudale אמר/ה...

זבנג ללב ולבטן.
מאחלת לך שכאשר תרצי שוב - זה יקרה.

ליהי עראסי אמר/ה...

אמן! תודה יקירה!!

גל אמר/ה...

ריגשת אותי...
לצערי מבינה בדיוק מה את עוברת כי עברתי את זה כמה פעמים...
אבל, כשזה מצליח, מגיעה התובנה שהיא היא היתה צריכה להגיע אלינו!!!
את מדהימה, עוגת הבית שלך זכתה אצלי נו לתשבחות רבות.
המשיכי להתמקד בטוב שיש לך, זה מתכון בדוק להצלחה.

Balaboosta אמר/ה...

בלי להכיר אותך ובלי לחוות מצב דומה הרגשתי כאב מאוד גדול בלב כשקראתי את הפוסט.
מאחלת לך רק טוב ואושר גדול.
ובנימה אחרת- הקציצות נראות מעולות (כמו יתר הדברים המופלאים שאת מכינה).
מיכל

ליהי עראסי אמר/ה...

תודה גל מתוקה על המילים החמות!! שמחה לשמוע שאוהבים אצלכם כמו אצלנו!!!

ליהי עראסי אמר/ה...

הי מיכל, נעים מאוד:) אני מניחה שהעוקבים כאן אחרי הבלוג כבר יודעים שאין תכנון לפוסטים שעולים כאן. זה מה שיפה בבלוג אישי. היכולת לבטא מהבטן דרך המקלדת תחושות, ובהקשר של בלוגי אוכל, גם טעמים וריחות!!
ראיתי שגם אצלך מעניין לא פחות! מכניסה לרשימת המועדפים! בהצלחה גם לך יקרה:)