17 במאי 2018

Life Happens


תמונה מפינטרסט


אני חיה חיים קטנים ונעימים.
הגעתי לשקט שחיפשתי כל כך הרבה שנים, לבית.
ארבע וחצי שנים של תהליך חסר פשרות וקיצורי דרך
של התכנסות והתבוננות ואימון, לצד החיים שקורים.

כן, החיים קורים לנו, משאירים אותנו משותקים ומפוחדים
ואנחנו מתעלמים ומאלחשים הכאב במקום לטפל בו
החיים קורים לנו ולפעמים הם גם נותנים לנו כאפה כואבת
תלוי כמה אגוז קשה לפיצוח אותם..
ככל שתאחזו חזק בעוגנים המוכרים לכם ותפחדו משינוי כך גודל המשבר שיגיע

צילום: יהלי קליין

צילום: יהלי קליין



הלוואי שהם לא היו מגיעים המשברים
אבל הם מגיעים, בלי שום צלצול אזהרה
אני החלטתי להתחכם בקטע הזה
אני החלטתי לעצור הכול
לפרק את החבילה שהייתה החיים שלי כמו שתפסתי אותה
כמו שסיפרתי לעצמי ולשאר העולם
קרעתי את שרשרת הפנינים היפיפייה שפיארה לי את הצוואר אבל חנקה אותו לאט וביסורים
צפיתי בכל חלקי וחלקיקיי מפורקים ומפוזרים וקמתי לאסוף את הפנינים היפות ביותר
את אלה שהחיים העניקו לי כאות על אומץ וגבורה
את אלה שהחיים העניקו לי על תושיה והתמדה
את אלה שקיבלתי על המחשבה הטובה ועין טובה
את כל אלו הפגומות שנושאות עליהן את האשמה והבושה השארתי על הריצפה - זה לא אשמתי ולא באחריותי שככה אני מרגישה. זו אשמתם ואחריותם של מי שגרם לי לחשוב על עצמי דברים כאלה.
אני ברבור יפה וטהור
לא בקטע של העצמה ושות'
זו פשוט האמת
לקחתי את הפנינים האמיתיות, המקוריות והבוהקות ויצרתי צמיד עדין
משוחרר, עולה ויורד - כמוני

שני צעדים קדימה צעד אחד אחורה - ככה זה בחיים.
יש ימים שנראה שאני גדולה וכל יכולה
ויש ימים שאני פוגשת טריגר שמוריד אותי לתהום
זורק אותי לתחתית משחק סולמות וחבלים
ואני מגלה שההשקעה בטיפוס ובתכנון פשוט לא מספיקה
כי הנה בהינף מילה/משפט/מעשה של הזולת יצאתי מהמשחק
אבל התהום הזו, שפעם הייתי נבהלת ממנה ונאלמת דום
שהייתי בורחת ממנה, מסתתרת ומקשטת בשקרים
את התהום הזו הפכתי לחברה הטובה ביותר שלי.

צילום: יהלי קליין


אז מה הטריק שלך תגידי?

1. לא להתנגד - הפסקתי להתנגד למצבים שלא בשליטתי. אז נכון, לטיפוסים פרפקציוניסטים כמוני אין דבר יותר קשה מלקבל תוצאה שונה מהתכנון המקורי. אבל בתכלס, תחשבו על זה, לְמַה אנחנו מתנגדים בדיוק? לתוצאה שיצאה או לזה שיצאה תוצאה שונה ממה שתכננו? במקרה שלי, לא הייתי מסגולת להכיל סטייה מהתוכנית המקורית שלי. למה? כי אז זה אומר שאני לא בשליטה - וזה כואב ! וזה מפחיד לאללה לא להיות בשליטה. ופה, בתהום של חוסר שליטה נכנס הטריק הבא:

2. לשמור על סקרנות - למדתי להתייחס לשינויים כעל קרקע פוריה ללימוד חדש
חברה טובה שלי בדיוק חידדה לי השבוע משהו שהיא קראה איפשהו - לשמור על סקרנות בתוך שינוי זה בדיוק כמו להכנס לגלידריה, להביט בויטרינה מלאת טעמים ולשאול - מממממ מעניין, איזה טעם יש לזה?
וכמו שאני רואה את זה, יש לנו שתי אפשרויות  - או לרטון, להתנגד, לכאוב ולהיזרק לתהום או פשוט להסתקרן איזה טעם יהיה לשינוי שמגיע אלי זה עתה

לא נפלא?!


Life Happens - שרה חברתי הותיקה אסתר רדא - שקלעה לי צמות כשעוד היינו נערות וכל מילה שלה אמת לאמיתה

והנה מתכון לשבת, תוך כדי שאסתר שרה ברקע

צילום: אני - עם סיר בדרך ליולדת טרייה



קציצות עוף עם מנגולד, תפוחי אדמה ואפונה


300 ג הודו טחון
300 ג פרגית טחונה
1 בצל לבן גדול מגורר
1 תפוח אדמה מגורר
צרור עלי סלרי קצוץ דק
חצי צרור כוסברה קצוצה דק
5 שיני שום כתושות
1 ביצה
1/4-1/2 כוס פירורי לחם/לחם או חלה שרויה במים וסחוטה
מלח לפי טעם - כן, בבקשה לטעום מעט מהתערובת לפני הבישול כי אם היא תפלה לפני הבישול , היא תהיה תפלה גם אחריו... :-/
כפית שטוחה תבלין לקציצות (ראס אל חנות) או בהרט לקציצות
ואם אין אז שילוב של כפית כמון עם חצי כפית אבקת קארי וחצי כפית קינמון

לרוטב
1 בצל גדול קצוץ
1 צרור מנגולד - מפרידים את הגבעולים מהעלים וקוצצים כל אחד מהם בנפרד
חצי שקית אפונה של סנפרוסט
4 תפוחי אדמה בינונים חתוכים לקוביות קטנות
6 גבעולי סלרי
1 כפית גרגירי כוסברה כתושים במכתש ועלי - לא לוותר
כפית שטוחה כורכום
מלח


אופן הכנה

- מעבדים את כל חומרי הקציצות ולשים יחד כמה דקות לאיחוד. אני קוצצת את תפוח האדמה, הבצל, השום והעלים במגימיקס. סוחטת היטב את הכל ושמה בקערה עם שאר החומרים. טועמים ומתקנים תיבול. שומרים בקירור.
- לרוטב - מאדים בצל, גבעולי מנגולד קצוצים, גבעולי סלרי קצוצים כמה דקות. מתבלים.
- מוסיפים אפונה וכוס מים ומביאים לרתיחה. מבשלים 30 דקות על אש קטנה.
- צרים קציצות בידיים רטובות ומעבירים לסיר. מבשלים 30 דקות.
- מוסיפים את עלי המנגולד הקצוצים ומבשלים עוד 15 דקות.
- מגישים על אורז לבן/ קוסקוס/ בתוך כריך של חלה טריה




2 comments:

  1. את מקסימה. תודה על השיתוף. נראה לי שהעולם שלנו עם כל הטכנולוגיה המשוגעת שבו והקצב ההזוי שמכתיבים לנו יחד עם איזו תדמית של מיצוי עצמי בלתי סופי ולא אמיתי כ"כ מזמן משברים כאלה (שהם אכן טבעיים ואמיתיים...) שמחתי לקרוא ולהכיר דרך המילים... מאחלת לך בהצלחה.
    אה ואני באמת חשבתי שהתקנת אפליקציה שזהו שמה "חיים לפי הטבע"- ואז הבנתי (נראה לי..) וצחקתי על עצמייי :)
    אפטר שבועות שמח ורגוע, עינבל.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה מותק את ענבל. אתמול שיתפתי בחשבון האינסטגרם שלי תמונה וציינתי שמונה חודשים ללא צבע בשיער (אפרופו חיים לפי הטבע) במהלך חופשה באילת.מישהי הגיבה לי שהולם אותי פנאי ומותרות. התביישתי עד עמקי נשמתי שנתפסתי נהנית שזה מנוגד לאמונות שרכשתי בילדות. עד שנזכרתי שזה סתם הסיפורים שלי. שזה לא קשור לזו שהגיבה ומרוב שאני רגילה להיות עצובה, אני מתביישת שאני נהנית. אבסורד. אלמלא העבודה העצמית הזו שעשיתי כנראה שהייתי נשארת בתהום הזו של הבושה מההנאה עדאלאידע.. את האפליקציה התקנתי לעצמי והיא מזכירה לי לחיות בקצב הנכון, מה נכון ולא נכון,ושהשיער הלבן שמפאר לי את הראש הוא די טבעי סה"כ.תודה שכתבת לי.

      מחק

בא לכם להשאיר תגובה?