שקשוקה זריזה וזלאביות בולגרית זעתר

12 שעות היינו בלי חשמל אתמול

לקח לנו שעה להבחין ועוד שעה להתרגל

שאר היום עבר כרגיל

עמדתי בהתחייבות שלי לעצמי לפתוח מצלמה לפחות פעמיים בשבוע ולמקם על חצובה

לצלם - ילדים/חיות/גינה/כל דבר - ולא חסר מכל זה כאן

זו מין תנועה שאני מתאמנת עליה לאחרונה כי לקחתי חופשה ממש ארוכה

אני לא חייבת לצלם. רק אם יוצא

עד לא מזמן ממש התקשתי להביא את עצמי למנוחה

מין חוסר שקט כזה שלא איפשר לי להרגע ולהנות מהרגע - הייתי חייבת להעסיק את עצמי

הכי זה התבטא בעבודה שלי בקונדיטוריה - שהיא כידוע תהליכית אבל אני, מה פתאום... במקום לנוח

עד שיגיע השלב הבא הייתי מוצאת כבר מה לעשות - לפרוס חציל, לצרוב כרובית, להכין בצק, להקפיץ במיה

יווו אין בא לי עכשיו להקפיץ במיה !!

בקיצור הבנתם, אין מנוחה. זה לופ כזה שהביא אותי להתשה לעיתים קרובות. גם בבית זה היה בדיוק אותו הדבר

יום אחד לפני שנתיים שאלה אותי חברה שלי מה אני מאחלת לעצמי. עניתי שכל מה שאני רוצה זה להצליח לשבת על כסא הנדנדה עם לימונדה ביד וזהו.בלי לחפש לרקום/לסרוג/לשוחח בטלפון/לקרא - רק לשבת ולהיות.

להצליח להנות מה-כלום בלי לנסות למלא אותו בהסחות שהבנתי שמשאירות אותי במקום הזה של חוסר מנוחה

לא ידעתי איך לשנות רק שיש לי מין תחושה ששאני חייבת לדאוג למשהו. למישהו. כאילו לא מגיעה לי מנוחה.. ובדרך כלל מתלווה לכל זה הרגל נוסף של לקפוץ מדבר לדבר, מעניין לעניין לא לפני שאני מסדרת לעצמי את הראש שאני - גם וגם וגם - מכירים את הגם וגם? :-)

עכשיו, אני לא אומרת שאי אפשר גם וגם - זה בסדר לעבוד לפעמים בלחץ אבל כשאין מה שיווסת, הדרך לסיטואציה שמנהלת אותך ומייצרת חוסר שקט מהירה ביותר

ובשנה האחרונה נפל לי אסימון בעניין הזה. אני חושבת שזו הילדה הקטנה שבתוכי שסוף סוף מדברת

היא לא ידעה מנוחה כמו ילדים אחרים בני גילה וההרגל הזה שלה מלווה אותי גם היום בגיל 36 אוטוטו

אחד הדברים הטובים שקרו לי מאז שלקחתי הפסקה הוא לפנות לה זמן ומקום כי גיליתי שלהילחם ולחסום אותה כדי שלא יכאב חוזר אלי ומחבל בהתפתחות שלי. בסוג של יחסי גומלין, הזמן שאני משקיעה בה עוזר לי להבין דברים ולברא מציאות חדשה. מותר לי לא לעשות כלום למשל בנושא החשמל. זה לא שיש לי שליטה על זה בכל מקרה. זה בסדר פשוט להיות בכאן ועכשיו בלי חשמל. בלי עצבים על תוכניות שהשתבשו ולחץ ולהתקשר לכול העולם ולדאוג או לכעוס או להיות חסרת סבלנות  - להפסיק להתנגד זה כיף ! ולהצליח לשחרר את המחשבה ולתת לה מנוחה זה דאבל כיף !

אני די מרוצה מעצמי שהצלחתי להתאזן בקטע הזה - שאני יכולה לזהות רגע של עבודה ורגע של מנוחה ושזה זורם ממני בקלילות כזו מפתיעה. זה לשלוט בסיטואציה של שחרור - החלפנו תפקידים ועכשיו השליטה היא האסירה שלי

ברגע הזה שאני בבית עם ערמת ילדים ובלי חשמל

רובצת עם נעמיקי על הספה בתנוחת הנקה מצויה

וכל מה שאני עושה פרט לזה הוא לתכנן בראש ארוחת צהרים קלילה

נניח שקשוקה זריזה וזלאביה בצד..?

הווווו שקשוקה וזלאביה - הבנות יעופו עלי !!!!

לזאלביות - 20 יחידות

500 ג קמח מנופה
1 כפית גדושה שמרים יבשים
1 כפית סוכר
1 כפית מלח
400 מל מים
100 ג גבינה בולגרית מפוררת
1 כף גדושה זעתר

שמן צמחי לטיגון

שמים את כל המרכיבים למעט המים בקערת המיקסר עם וו לישה ומפעילים לדקה לערבוב
מתחילים להוסיף מים בהדרגה - הבצק צריך להתקבל רך ונוזלי
לשים כמה דקות ומכסים להכפלת הנפח
מורידים אויר ולשים שוב ומכסים לתפיחה שניה עד כמעט הכפלת נפח - קורה די מהר

שמים מעט שמן במחבת (משהו כמו 4 כפות)
מרטיבים ידיים ולוקחים פיסה (מה שנכנס ביד אחת ) מהקערה ומניחים במחבת
מטגנים ככה את השאר - 1-2 דקות מכל צד (מוסיפים מעט שמן כל נגלה)

לשקשוקה - בסיסית ביותר שהבנות שלי אוהבות

6 שיני שום כתושות
4 עגבניות טריות מקולפות וחתוכות לקוביות
1/2 בקבוק עגבניות חתוכות של MUTTI
2 כפות גדושות רסק עגבניות של MUTTI
1 כף גדושה פפריקה מתוקה
1 כפית כמון
1 כפית מלח
2-3 כפות שמן צמחי או זית
6 ביצים

מטגנים שום ממש טיפה עד שמעלה ריח
מוסיפים פפריקה ורסק עגבניות מערבבים
מוסיפים עגבניות טריות ודקה שתיים מוסיפים את העגבניות המשומרות (אני מוצאת שהשילוב בין עגבניות טריות ושימורים מאיכות טובה מביא תוצאה מעולה ומאוזנת ברטבי עגבניות)
מטבלים ומבשלים על להבה קטנה כחצי שעה
מוסיפים ביצים, מביאים לרתיחה. מנמיכים להבה ומבשלים בסיר מכוסה חלקית עד דרגת ההכנה הרצויה

לחמוצים - תוספת החריף מעולה בצד - לצנצנת של 1 ליטר

חצי כרובית קטנה
2 גזרים
2-3 מלפפונים פרוסים
2 גמבות קטנות
1 קולורבי גדול
חצי כרוב לבן קטן
500 מל חומץ אורז
250 מל מים
1 כף מלח
1 כף עמבה
3 עלי דפנה
צרור עלי שמיר

חותכים לגודל הרצוי ומסדרים יפה בצנצנת
מערבבים יחד את חומרי התיבול ושופכים
סוגרים וממתינים יומיים לפחות
אחרי הפתיחה רצוי לשמור בקירור


בתאבון :-)